ביהמ"ש
המחוזי בת"א נעתר לאחרונה לבקשה מוסכמת להסתלקות מתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד Google.
המדובר בתביעה שהוגשה כנגד Google לפני כשנתיים. התביעה הוגשה ע"י לקוח אשר רכש שירותי פרסום במערכת Google Ad wards, מערכת המאפשרת לרוכש לרכוש מילות מפתח שהקשתן ע"י גולשים במנוע החיפוש מובילה למודעה פרסומית של הרוכש אשר מוצבת, לרוב, בראש דף תוצאות החיפוש. התשלום תמורת השירות מתבצע ע"פ מספר ה'הקלקות' על המודעה המוכפלות בתעריף קבוע (שיטה המוכרת כשיטת Pay Per Click). ככל שגולשים רבים יותר מקליקים על הפרסום, משלם הרוכש תמורה גבוהה יותר עבור השירות.
לטענת התובע, ע"פ ההסכם בין הלקוח ל-Google היה על Google לגבות ממנו תמורה עבור ביקורים באתר האינטרנט שלו ו/או עבור לקוחות חדשים, בלבד. בפועל, גבתה Google את דמי הפרסום גם עבור הקלקות על הפרסומת שלא כללו כניסה לאתר ואף במקרים בהם אותו גולש הקליק מספר פעמים על אותה מודעה. לאור העובדה כי מדובר בהתנהלות כלפי קבוצת לקוחות גדולה העריך התובע את תביעתו בלמעלה מ 1,300,000 ש"ח, שווי דמי הפרסום שהושגו, לטענתו, תוך הטעיית הלקוחות.
לאחר ששקלו את הצעת ביהמ"ש, העבירו הצדדים לביהמ"ש נוסח מתוקן של ההסכם. נוסח זה כלל מספר הבהרות של Google אשר כשלעצמן, לא יחשפו בפני הציבור, וזאת, במטרה למנוע "מבול" של תביעות נוספות. התובע, מצדו, הסכים להסתלק מן התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית.
עוד הוסכם בין הצדדים כי Google תשלם לתובע 65,000 ש"ח כגמול על הגשת התביעה, ובנוסף, תשלם לבאי-כוחו 65,000 ש"ח בתוספת מע"מ כשכר טרחה, וזאת, למרות שבסופו של דבר נמחקה התביעה במסגרת הליך הסתלקות התובע.
אמנם, ככלל, אוסר החוק להתנות הסתלקות של תובע מתביעתו בתשלום גמול לתובע ושכ"ט לבאי כוחו, ואולם, החוק מאפשר לביהמ"ש לאשר תשלומים אלו [ראו סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]. בפסיקת בתי המשפט בעניין נקבע כי ביהמ"ש יאשר תשלום גמול לתובע ותשלום שכ"ט לבאי-כוחו רק במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים, למשל, מקום בו עצם הגשת התביעה הביאה תועלת לציבור [ראו לדוגמא עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (27.12.2012]. בתביעה זו סבר ביהמ"ש כי הגם שלא שוכנע בקיומה של הטעיה הרי שבעצם הגשת התביעה ובשינוי ההסכם מצד Google, הושגה תועלת לציבור, ועל כן מן הראוי לאשר את תשלום גמול התובע ושכ"ט באי-כוחו.
[ת"צ (ת"א) 1173-09 יוני כהנא נ' גוגל ישראל ואח' (החלטת כב' הש' ד"ר מיכל אגמון גונן מיום 28.6.2012); המבקש יוצג ע"י עוה"ד אורן אוזן ויוסי כפרי. המשיבות יוצגו ע"י עוה"ד דפנה צרפתי וחן דולב].
המדובר בתביעה שהוגשה כנגד Google לפני כשנתיים. התביעה הוגשה ע"י לקוח אשר רכש שירותי פרסום במערכת Google Ad wards, מערכת המאפשרת לרוכש לרכוש מילות מפתח שהקשתן ע"י גולשים במנוע החיפוש מובילה למודעה פרסומית של הרוכש אשר מוצבת, לרוב, בראש דף תוצאות החיפוש. התשלום תמורת השירות מתבצע ע"פ מספר ה'הקלקות' על המודעה המוכפלות בתעריף קבוע (שיטה המוכרת כשיטת Pay Per Click). ככל שגולשים רבים יותר מקליקים על הפרסום, משלם הרוכש תמורה גבוהה יותר עבור השירות.
לטענת התובע, ע"פ ההסכם בין הלקוח ל-Google היה על Google לגבות ממנו תמורה עבור ביקורים באתר האינטרנט שלו ו/או עבור לקוחות חדשים, בלבד. בפועל, גבתה Google את דמי הפרסום גם עבור הקלקות על הפרסומת שלא כללו כניסה לאתר ואף במקרים בהם אותו גולש הקליק מספר פעמים על אותה מודעה. לאור העובדה כי מדובר בהתנהלות כלפי קבוצת לקוחות גדולה העריך התובע את תביעתו בלמעלה מ 1,300,000 ש"ח, שווי דמי הפרסום שהושגו, לטענתו, תוך הטעיית הלקוחות.
בתגובה טענה Google כי
לשון ההסכם בינה לבין לקוחותיה ברורה, וכי ניתן להבין ממנו כי גביית התמורה נעשית גם עבור הקלקות שאינן מובילות לאתר המזמין וגם עבור
הקלקות חוזרות.
למקרא טענות הצדדים התרשמה כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי לא מדובר בהטעיה ולאור התרשמותה המליצה לתובע לחזור בו מהגשת התביעה הייצוגית, וזאת, בכפוף לכך ש Google תסכים לבצע מספר שינויים ההסכם ולהוסיף לו מספר הבהרות אשר יסירו כל ספק בעניין.
לאחר ששקלו את הצעת ביהמ"ש, העבירו הצדדים לביהמ"ש נוסח מתוקן של ההסכם. נוסח זה כלל מספר הבהרות של Google אשר כשלעצמן, לא יחשפו בפני הציבור, וזאת, במטרה למנוע "מבול" של תביעות נוספות. התובע, מצדו, הסכים להסתלק מן התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית.
עוד הוסכם בין הצדדים כי Google תשלם לתובע 65,000 ש"ח כגמול על הגשת התביעה, ובנוסף, תשלם לבאי-כוחו 65,000 ש"ח בתוספת מע"מ כשכר טרחה, וזאת, למרות שבסופו של דבר נמחקה התביעה במסגרת הליך הסתלקות התובע.
אמנם, ככלל, אוסר החוק להתנות הסתלקות של תובע מתביעתו בתשלום גמול לתובע ושכ"ט לבאי כוחו, ואולם, החוק מאפשר לביהמ"ש לאשר תשלומים אלו [ראו סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]. בפסיקת בתי המשפט בעניין נקבע כי ביהמ"ש יאשר תשלום גמול לתובע ותשלום שכ"ט לבאי-כוחו רק במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים, למשל, מקום בו עצם הגשת התביעה הביאה תועלת לציבור [ראו לדוגמא עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (27.12.2012]. בתביעה זו סבר ביהמ"ש כי הגם שלא שוכנע בקיומה של הטעיה הרי שבעצם הגשת התביעה ובשינוי ההסכם מצד Google, הושגה תועלת לציבור, ועל כן מן הראוי לאשר את תשלום גמול התובע ושכ"ט באי-כוחו.
[ת"צ (ת"א) 1173-09 יוני כהנא נ' גוגל ישראל ואח' (החלטת כב' הש' ד"ר מיכל אגמון גונן מיום 28.6.2012); המבקש יוצג ע"י עוה"ד אורן אוזן ויוסי כפרי. המשיבות יוצגו ע"י עוה"ד דפנה צרפתי וחן דולב].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה