יום שישי, 30 בדצמבר 2011

על עורכי-דין ותוכניות ריאליטי

אפתח בגילוי נאות: מעולם לא צפיתי בפרק מלא מתוך תוכנית ריאליטי, ודאי לא בסדרת ריאליטי במלואה. לכל היותר זכיתי לספוג מן האור בהתעכבות של כמה דקות במסגרת זפזופ נעדר תכלית.

ככה זה אצלי. כאינטלקטואל בעל עולם רוחני עשיר במיוחד, אני מעדיף לנצל את זמן האיכות שלי לצפייה במשחקים משמימים של ליגת-העל הישראלית (הליגה "הששית בטיבה באירופה") ובהאזנה לדיאלוגיים סוקראטיים של רון קופמן ושלמה שרף בתוכנית "יציע העיתונות". לקינוח, וכיאה לאיש העולם הגדול, אני נוהג להירדם אל מול  משחקי פוטבול אמריקאי, ספורט מעודן ואלגנטי במיוחד. מה לעשות, כל אחד והדרך שלו להפיג את המתחים שהוא צובר ביום-יום.

למרות זאת, גם טיפוס יבשושי ו"old fashion" שכמוני אינו יכול להתעלם מתופעת תוכניות ה'ריאליטי' הבלתי נלאות המשתלטות על המסך ועל השיח הישראלי.

כעו"ד המייעץ דרך קבע ליוצרים מתחילים, אני נתקל כמעט מדי שבוע בצעירים נלהבים הסבורים כי באמתחתם מצוי ה-קונספט הבא של תוכנית ריאליטי, ומה שנותר הוא רק להגן עליו משפטית ולמכור אותו בכמה מיליוני דולר. רצוי במזומן.  שאלת הההגנה המשפטית על פורמטים של תוכניות ריאליטי היא מורכבת במיוחד, וכתבתי על-כך בעבר באכסנייה המכובדת של אתר הפורומים המשפטיים.



והנה, מסתבר שעו"ד ומשפטנים הפכו למשתתפים קבועים בתוכניות הריאליטי, ודבר זה הוא לצנינים בעיני חלק מעוה"ד החרדים לכבוד המקצוע (ולא, אין הכוונה ל"חרדים" מה"ריאליטי" החדש של מהדורות החדשות).

זכור לי אף נאום חוצב להבות של עו"ד בכיר אשר מחה כנגד כוכבת תוכנית ריאליטי שהצהירה במהלך תוכנית כי בחרה בלימודי המשפטים כי "זה המסלול הכי קל" ובכך, לדבריו, ביישה את כלל ציבור עוה"ד שרבים מתוכו מקדישים ימים כלילות על-מנת לספק שירותים ברמה מקצועית גבוהה.  

מציאות זו אף הביאה את אחד מחברינו למקצוע להגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד בה הלין "על תופעה מדאיגה שהולכת ומחמירה של השתתפות עו"ד, מתמחים וסטודנטים למשפטים בתוכניות ריאליטי בכלל ובפרט בתוכנית 'הישרדות'".

כיון שתלונה זו לא עסקה במקרה ספציפי, היא נגנזה ע"י הועדה. ואולם, הועדה ציינה כי "לעורכי דין ומתמחים אין מניעה להופיע בתקשורת והוועדה אינה יושבת כצנזור על הופעות אלה" [א"ת 163/11], ומשכך היא מותרת, ככל שעוה"ד המשתתפים בהם מקפידים על כללי האתיקה המחייבים אותם כעו"ד.
  
כשלעצמי, אני סבור שהמאבק על "כבוד המקצוע" הוא אנכרוניסטי, ולא רק בהקשר של תוכניות הריאליטי. לדעתי, לא המקצוע עושה את האדם, האדם הוא שעושה את המקצוע. זכותו של כל אדם, עו"ד ושאינו כזה, למצב את עצמו ציבורית באופן הראוי בעיניו, והציבור הוא שיחליט אם לשכור את שירותיו, אם לאו.

בכל מקרה, לא ברור לי מה מחפשים עו"ד בתוכנית כמו "הישרדות". האם החיים כעו"ד בישראל כיום אינם אתגר הישרדותי מספק די הצורך? ;)