לפני למעלה מעשור נחקק חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. המדובר בחוק מודרני שבא להחליף את החקיקה הקודמת בתחום, שהורתה בימי המנדט הבריטי.
ואולם, וכפי שלמד כל אדם הצולל לעולם המשפט, גם חוקים מודרניים ומקיפים אינם מספקים לעתים מענה לכל סוגיה העומדת על הפרק. כך למשל, נעדרת מחוק זכות יוצרים, כמעט לחלוטין, הסדרה של השאלות העולות במקרה של בעלות משותפת של כמה גורמים ביצירה המוגנת בזכות יוצרים.
כך, בין היתר, לא ברור מהו היקף זכות השימוש של שותף בבעלות ביצירה: האם על שותף המעוניין לעשות שימוש ביצירה המצויה בבעלות משותפת של מספר בעלים, לקבל את הסכמת כל שותפיו ליצירה לשימושו בה או שמא כל שותף רשאי לעשות ביצירה שימוש עצמאי, ללא תלות ביתר השותפים?
שאלה זו הונחה לאחרונה על פתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בתביעה שהגישו סיעות "יש עתיד בראשות יאיר לפיד" ו"תל"ם בראשות משה בוגי יעלון" כנגד סיעת "חוסן לישראל", בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הוועדה המסדרת של הכנסת ממשיכה לשאת בשם "כחול לבן", כשמה של המפלגה בה אוגדו יחד שלושת הסיעות הללו, בשלושת מערכות הבחירות האחרונות. בתביעתן, ביקשו התובעות מבית המשפט למנוע מהנתבעת להמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגות, לאחר שזו בחרה ללכת בדרך אחרת, להיפרד מהתובעות ולהצטרף לממשלת האחדות הלאומית.
חשוב לציין כי לו היו הצדדים מסדירים את זכות השימוש בלוג מראש הרי שהיה בהסדרה שכזו בכדי לספק תשובה לשאלת המשך השימוש בלוגו ללא צורך להזדקק להוראות החוק. ואולם, כזוגות רבים הצועדים לחופה, אף בני הזוג הללו, או ליתר דיוק חברי השלישיה שהרכיבה את מפלגת "כחול לבן", לא העלו על דעתם היפרדות קשה אחרי תקופת "נישואים" כה קצרה.
בהיעדר הסכמה מראש על אופן השימוש, לצד היעדר התייחסות לעניין בחוק זכות יוצרים ובהסתמך על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, נדרש כבוד השופט יונה אטדגי, שדן בתובענה, לדיני המקרקעין. בדומה לדיני זכויות יוצרים, אף דיני המקרקעין עוסקים, במהותם, בהסדרה של זכויות קנייניות או, למצער, זכויות בעלות אופי קנייני. משכך, במקרה של חסר בחוק זכות היוצרים בעניינים מעין אלו, ניתן להקיש מההסדרים הקיימים בחוקים קנייניים אחרים, כחוק המקרקעין, ולהטמיע את ההסדר שחוקים אלו מציעים אל תוך דיני זכות יוצרים על דרך ההיקש.
כך, בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 נקבע, ביחס לנכסי מקרקעין המצויים בבעלות משותפת של מספר גורמים, כי "כל בעלים במשותף רשאי, ללא הסכמת יתר השותפים, להשתמש בנכס המשותף שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שיתוף כזה משותף אחר".
בענייננו, קבע בית המשפט כי בהיות סיעת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הועדה המסדרת בכנסת תמשיך לשאת את השם "כחול לבן" הרי שהמשך השימוש שלה בלוגו של המפלגה המאוחדת הינו שימוש סביר.
מאחר וסיעת "חוסן לישראל", מצדה, לא ביקשה למנוע מיתר הסיעות להמשיך ולעשות שימוש בלוגו ולמעשה גם יתר הסיעות לא ביקשו זכות זו לעצמן, הרי שאין המדובר במניעת שימוש משותף אחר כך שאם נקיש מההסדר הקיים בחוק המקרקעין לנסיבות ענייננו, הרי שאין למנוע מ"חוסן לישראל", "כחול לבן" דהיום, מלהמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגה המשותפת.
[ה"פ (מחוזי ת"א) 26045-04-20 יש עתיד בראשות יאיר לפיד ואח' נ' חוסן ישראל (216.2020); התובעות יוצגו על ידי עו"ד עודד גזית ועו"ד יורי שוסטין; הנתבעת יוצגה על ידי עו"ד ערן מרינברג ועו"ד שמעון בראון)].
ואולם, וכפי שלמד כל אדם הצולל לעולם המשפט, גם חוקים מודרניים ומקיפים אינם מספקים לעתים מענה לכל סוגיה העומדת על הפרק. כך למשל, נעדרת מחוק זכות יוצרים, כמעט לחלוטין, הסדרה של השאלות העולות במקרה של בעלות משותפת של כמה גורמים ביצירה המוגנת בזכות יוצרים.
כך, בין היתר, לא ברור מהו היקף זכות השימוש של שותף בבעלות ביצירה: האם על שותף המעוניין לעשות שימוש ביצירה המצויה בבעלות משותפת של מספר בעלים, לקבל את הסכמת כל שותפיו ליצירה לשימושו בה או שמא כל שותף רשאי לעשות ביצירה שימוש עצמאי, ללא תלות ביתר השותפים?
שאלה זו הונחה לאחרונה על פתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בתביעה שהגישו סיעות "יש עתיד בראשות יאיר לפיד" ו"תל"ם בראשות משה בוגי יעלון" כנגד סיעת "חוסן לישראל", בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הוועדה המסדרת של הכנסת ממשיכה לשאת בשם "כחול לבן", כשמה של המפלגה בה אוגדו יחד שלושת הסיעות הללו, בשלושת מערכות הבחירות האחרונות. בתביעתן, ביקשו התובעות מבית המשפט למנוע מהנתבעת להמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגות, לאחר שזו בחרה ללכת בדרך אחרת, להיפרד מהתובעות ולהצטרף לממשלת האחדות הלאומית.
חשוב לציין כי לו היו הצדדים מסדירים את זכות השימוש בלוג מראש הרי שהיה בהסדרה שכזו בכדי לספק תשובה לשאלת המשך השימוש בלוגו ללא צורך להזדקק להוראות החוק. ואולם, כזוגות רבים הצועדים לחופה, אף בני הזוג הללו, או ליתר דיוק חברי השלישיה שהרכיבה את מפלגת "כחול לבן", לא העלו על דעתם היפרדות קשה אחרי תקופת "נישואים" כה קצרה.
בהיעדר הסכמה מראש על אופן השימוש, לצד היעדר התייחסות לעניין בחוק זכות יוצרים ובהסתמך על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, נדרש כבוד השופט יונה אטדגי, שדן בתובענה, לדיני המקרקעין. בדומה לדיני זכויות יוצרים, אף דיני המקרקעין עוסקים, במהותם, בהסדרה של זכויות קנייניות או, למצער, זכויות בעלות אופי קנייני. משכך, במקרה של חסר בחוק זכות היוצרים בעניינים מעין אלו, ניתן להקיש מההסדרים הקיימים בחוקים קנייניים אחרים, כחוק המקרקעין, ולהטמיע את ההסדר שחוקים אלו מציעים אל תוך דיני זכות יוצרים על דרך ההיקש.
כך, בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 נקבע, ביחס לנכסי מקרקעין המצויים בבעלות משותפת של מספר גורמים, כי "כל בעלים במשותף רשאי, ללא הסכמת יתר השותפים, להשתמש בנכס המשותף שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שיתוף כזה משותף אחר".
בענייננו, קבע בית המשפט כי בהיות סיעת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הועדה המסדרת בכנסת תמשיך לשאת את השם "כחול לבן" הרי שהמשך השימוש שלה בלוגו של המפלגה המאוחדת הינו שימוש סביר.
מאחר וסיעת "חוסן לישראל", מצדה, לא ביקשה למנוע מיתר הסיעות להמשיך ולעשות שימוש בלוגו ולמעשה גם יתר הסיעות לא ביקשו זכות זו לעצמן, הרי שאין המדובר במניעת שימוש משותף אחר כך שאם נקיש מההסדר הקיים בחוק המקרקעין לנסיבות ענייננו, הרי שאין למנוע מ"חוסן לישראל", "כחול לבן" דהיום, מלהמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגה המשותפת.
[ה"פ (מחוזי ת"א) 26045-04-20 יש עתיד בראשות יאיר לפיד ואח' נ' חוסן ישראל (216.2020); התובעות יוצגו על ידי עו"ד עודד גזית ועו"ד יורי שוסטין; הנתבעת יוצגה על ידי עו"ד ערן מרינברג ועו"ד שמעון בראון)].
