על הקשר בין המגילות הגנוזות, זכויות היוצרים ופרס ישראל

השבוע הודיע שר החינוך נפתלי בנט, על החלטתו להעניק את פרס ישראל בחקר מדעי היהדות לפרופ' אלישע קימרון. פרופ' קימרון הוא מחשובי החוקרים של המגילות הגנוזות שנתגלו לפני כמה עשורים במדבר יהודה ואשר שופכות אור פרטים רבים בהיסטוריה היהודית של ימי בית שני.

בין פועליו הרבים של פרופ' קימרון יש למנות את פיענוחן של חלק מהמגילות. בפועל, התגלו חלק מהמגילות כקרעים-קרעים ובכל אחד מהם טקסט קטוע וחסר. פרופ' קימרון הציע, על סמך ניסיונו וידיעותיו, להשלים את החסר עד ליצירת טקסט מלא שלטענתו הוא הטקסט המקורי של המגילה. 

בשנת 1984 נשא פרופ' קימרון את הרצאתו הראשונה על מגילת "מקצת מעשה תורה".  זמן מה לאחר מכן, פורסם הטקסט על-ידי גורמים אחרים מבלי לציין את שמו של קימרון ומבלי לקבל את רשותו. בעקבות זאת, הגיש פרופ' קימרון תביעה על הפרת זכות היוצרים שלו (באמצעות בא כוחו עו"ד יצחק מולכו).

ככלל, זכות יוצרים הינה זכות הקיימת ביצירה מקורית, כלומר, כזו שנוצרה על ידי היוצר. כך למשל, אם אדם כותב ספר שכל כולו פרי הגותו, קשה עד בלתי אפשרי לטעון שלא מדובר ביצירה מקורית. 

ואולם, לא כך היה במקרה זה. פרופ' קימרון אמנם כתב חלקים מהטקסט של המגילה ואולם אף הוא עצמו סבר שמדובר בהתחקות אחרי הטקסט המקורי שנכתב על ידי אחרים, אלפי שנים קודם לכן, ולא בכתיבה של טקסט מקורי פרי רוחו, יש מאין.

למרות זאת, פסקה השופטת דליה דורנר, אז שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, לטובת פרופ' קימרון ואף חייבה את הנתבעים לשלם לו פיצוי כספי משמעותי.

על פסק הדין הוגש ערעור שנדון בפני בית המשפט העליון בפני השופטים אהרן ברק, דורית בייניש ויעקב טירקל – אשר כתב את פסק הדין (אליו הסכימו האחרים). ביהמ"ש העליון אימץ את פסק דינה של השופטת דורנר וקבע כי גם פעולה של הצירוף הפיזי של קרעי המגילה שהתגלו, סידורם לכדי מגילה רציפה, פיענוח הכתוב שעליהם והשלמת החסר שבין הקרעים – היא ה"רוח" וה"נשמה" שהפיח היוצר-החוקר בקרעי המגילה, בכוח הידע והכישרון שלו והיא שמזכה אותו בזכות יוצרים ביחס ליצירה.   

פסק דין זה (שניתן בשנת 2000) הוכר כפסק דין תקדימי בתחום זכויות היוצרים, בעולם כולו, והופנתה כלפיו ביקורת רבה. בין היתר, נרמז על ידי חלק מהמבקרים כי מדובר בניסיון "לשימור" נכסי הקניין הרוחני של המגילות כנכס לאומי ישראלי, באופן מלאכותי-קמעא, מהפן המשפטי (הנתבעים בתביעה היו חוקרים זרים). מצד שני, טענו אחרים, כי הדעת אינה סובלת מציאות בה אין כל הגנה לפעילות יצירתית מחקרית מסוג זה ועל כן מדובר בצעד חשוב.

כך זכה פרופ' קימרון להטביע חותם אף בהתפתחות דיני זכויות היוצרים בישראל. אנו מצדנו נברך אותו במיטב הברכות לרגל זכייתו בפרס ישראל ונודה לו על תרומתו החשובה לחקר המגילות.