רשם סימני המסחר אפשר חקירה נגדית של עד באמצעות תכנת ZOOM

 

דומני שאין עו"ד המעורב בתיקים בעלי אלמנטים בינלאומיים שלא נתקל בחודשים האחרונים בבעיה זו: עד חשוב בתיק מתגורר בחו"ל. עקב משבר הקורונה והיותו בקבוצת סיכון חושש העד להגיע לישראל, מה גם שהגעה לישראל עשויה להיות כרוכה בשהות של שבועיים בבידוד עם ההגעה לישראל ובשהות דומה בבידוד עם החזרה למדינת הבית.

בהחלטה מעניינת שניתנה לאחרונה על ידי הפוסקת בקניין רוחני דר' רויה ישראלי, במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר מס' 224383 Britney Spearsנקבע כי בנסיבות מסוימות ניתן לפטור את העד הזר מהתייצבות לדיון בישראל ותחת זאת לקיים את חקירתו הנגדית בהיוועדות חזותית באמצעות תוכנת ZOOM.

כרקע להחלטה יש לזכור כי על פי סעיף 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 הסמכות להורות על חקירת עד היא סמכות שברשות הנתונה לשיקול דעתו של הרשם, זאת, בניגוד להליכים רבים מסוג אחר בהם תצהיר כתוב הוא חסר ערך ראייתי, כל עוד לא נחקר העד על תצהירו.

חרף זאת ומאחר ובעלת הדין שכנגד התעקשה לחקור את העד, תושב ארה"ב, על תצהירו, ועל מנת שלא יימנע ממנה יומה בפני רשם סימני המסחר, הוחלט לאפשר את ביצוע החקירה באמצעות שימוש בתוכנת ZOOM כאשר העד נמצא בביתו בארה"ב ומשתתף בהיוועדות חזותית בדיון שנערך בלשכת סימני המסחר בירושלים.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נקבע בהחלטה כי, ככלל, על מנת לאפשר "מתן עדות באמצעות וידאו דרושה סיבה טובה" וכי "הקביעה אם הסיבה אותה מציג הצד המבקש לאפשר מתן עדות באמצעות כינוס וידיאו היא בבחינת "סיבה טובה" צריכה לשקף איזון בין הנזק, הרפואי במקרה דנן, הצפוי לעד כתוצאה מטיסה לישראל לבין הנזק המשפטי הצפוי להיגרם כתוצאה מכך לצד השני. [רע"א 8867/12 חג'אזי יוסף נ' יונדה גרינגאל (21.12.2012)]. 

כמו כן, נקבע בהחלטה כי לצד ההצבעה על סיבה טובה יש להראות שהבקשה הוגשה בתום לב, ושהעדות נדרשת לשם הכרעה במחלוקות הרלוונטיות. המצב האפידמי השורר בעולם הוא, על פי ההחלטה, בגדר "סיבה טובה" המצדיקה את קיום החקירה הנגדית בהיוועדות חזותית, הן לאור גילו ומצבו הרפואי של העד ואף מהטעם שבואו לישראל יאלץ אותו להיות בבידוד כפול של שבועיים, בבואו לישראל ועם שובו לארה"ב, בפרק זמן כולל של כמעט חודש ימים, נטל שאינו מידתי משעסקינן בעד.

עוד נדחתה בהחלטה "טענת מבקשת הביטול כי חקירה בהיוועדות חזותית תהיה אפקטיבית פחות" הגם ש"ייתכן שחקירה בהיוועדות חזותית תהייה מאתגרת יותר ומורכבת יותר בהשוואה לחקירה בלתי אמצעית".  ואולם, דרך זו עדיפה מדחיית הדיון למועד בלתי ידוע. 

האם מדובר במגמה שתתרחב אף לערכאות אחרות? ימים יגידו. 

פסיקה: שימוש בתמונה מאתר חינמי צפויה למנוע הגנת "מפר תמים"

במסגרת עבודתי נוכחתי לדעת שרבים סבורים כי תמונות ש"נמצאות באינטרנט" מותרות לשימוש חופשי על ידי כל אחד. רבים עושים שימושים שונים, למשל במסגרת אתרים מקצועיים, בתמונות ש"מצאו באינטרנט".

במסגרת עבודתי נוכחתי לדעת שרבים סבורים כי תמונות ש"נמצאות באינטרנט" מותרות לשימוש חופשי על ידי כל אחד. רבים עושים שימושים שונים, למשל במסגרת אתרים מקצועיים, בתמונות ש"מצאו באינטרנט".

המדובר בטעות שגויה ונפוצה אשר עשוי להיות לה מחיר יקר.

חשוב לדעת כי גם תמונה ש"מופיעה באינטרנט" או ש"מצאתי בגוגל" עשויה להיחשב ליצירת צילום המוגנת בזכות יוצרים ואשר שימוש לא מורשה בה הוא עילה לתביעה כנגד המשתמש. כך, גם אם המשתמש טוען כי לא ידע שמדובר בתמונה המוגנת בזכות יוצרים.

אמנם, על פי סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מי ש"לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". ואולם, פסיקת בתי המשפט קבעה כי רק מי שהוכיח יסוד מוצק ונאמן לתום לבו יוכל ליהנות מהגנה זו וכי אין די בהנחה סתמית.

כך למשל נקבע לאחרונה על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כי נטילת תמונה מאתר תמונות המציע לגולשים תמונות חינמיות:

"...שקולה כנגד עצימת עיניים מכוונת שאינה מקימה הגנת מפר תמים. גם אם אין להחמיר ולומר כי מדובר בכוונת מכוון להפר זכות יוצרים, הרי כאן לטעמי משום התנהלות בעייתית של מי שביקש לבצע שימוש ב'ממצא אינטרנטי', ללא ניסיון כלשהו לאיתור בעליו. ניתן אף לומר כי זו היא מעין קלות דעת או אדישות לאפשרות כי תיפגענה זכויות יוצרים כתוצאה מהשימוש באותו 'ממצא אינטרנטי'

כבוד השופטת גרוסמן אף ציינה כי:

"לטעמי, מי שפונה לאתר שזהותו אינה ברורה ואין אפשרות ליצור קשר מובהק עם הבעלים או העורך שלו, מתנהל כבר בשלב זה באופן בעייתי העשוי לפגום בהגנת "מפר תמים". דווקא הקלות בה ניתן ליטול צילומים ותמונות מתוך אתרי אינטרנט שונים, קל וחומר  אתרים "חינמיים" ו"עמומים", מחייבת כל אחד, קל וחומר גוף רציני ובעל מעמד כפי  שהנתבעת טוענת להיות, במשנה זהירות. לפיכך, בהעדר ראיות ממשיות לפיהן בוצע ניסיון תוך השקעת מאמץ סביר לאיתור של בעל  זכות היוצרים בצילום על ידי הנתבעת, אין להסתפק ואין לקבל את הטענה הסתמית, כי הצילום נלקח מאתר זר, לצורך ביסוס הגנת מפר תמים".

[ת.א. (מחוזי ת"א) 56389-10-17 ברדוגו נ' ד.איתן/ר' להב-ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (16/8/2020)]

האם המצב היה שונה לו היה מדובר בתמונה שנרכשה מאתר איטרנט המציע רישיונות לשימוש בתמונה תמורת כסף? מפסק הדין עולה כי קיים הבדל משמעותי בין המקרים. יחד עם זאת,  לדעתנו, גם במצב כזה יתכן ותישלל הגנת תום לב, למשל מקום בו מדובר בתשלום סמלי שאינו משקף את העלות של רישיון לתמונה באיכות דומה או כמשדובר באתר אשר עולים סימני שאלה ביחס לכשרותו

יתרה מכך, גם כשנרכש רישיון לשימוש בתמונה וגם כשמדובר ברישיון תקף שניתן על ידי בעל הזכויות, חשוב לעיין בקפידה בתנאי הרישיון ולוודא שהשימוש של רוכש הרישיון בתמונה אינו חורג מתנאי הרישיון.

מכל מקום, ככלל אצבע, ובכדי להימנע מתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, חשוב ביותר להימנע מעצימת עיניים, מלאה או חלקית, ולעשות שימוש אך ורק בתמונות אשר השימוש בהם הותר, תוך תיעוד הרישיון ואופן השגתו.

כמה מילים על הקשר בין בני גנץ, יאיר לפיד והשפעת דיני המקרקעין על דיני זכויות יוצרים

לפני למעלה מעשור נחקק חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. המדובר בחוק מודרני שבא להחליף את החקיקה הקודמת בתחום, שהורתה בימי המנדט הבריטי.

ואולם, וכפי שלמד כל אדם הצולל לעולם המשפט, גם חוקים מודרניים ומקיפים אינם מספקים לעתים מענה לכל סוגיה העומדת על הפרק. כך למשל, נעדרת מחוק זכות יוצרים, כמעט לחלוטין, הסדרה של השאלות העולות במקרה של בעלות משותפת של כמה גורמים ביצירה המוגנת בזכות יוצרים.

כך, בין היתר, לא ברור מהו היקף זכות השימוש של שותף בבעלות ביצירה: האם על שותף המעוניין לעשות שימוש ביצירה המצויה בבעלות משותפת של מספר בעלים, לקבל את הסכמת כל שותפיו ליצירה לשימושו בה או שמא כל שותף רשאי לעשות ביצירה שימוש עצמאי, ללא תלות ביתר השותפים?

שאלה זו הונחה לאחרונה על פתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בתביעה שהגישו סיעות "יש עתיד בראשות יאיר לפיד" ו"תל"ם בראשות משה בוגי יעלון" כנגד סיעת "חוסן לישראל", בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הוועדה המסדרת של הכנסת ממשיכה לשאת בשם "כחול לבן", כשמה של המפלגה בה אוגדו יחד שלושת הסיעות הללו, בשלושת מערכות הבחירות האחרונות. בתביעתן, ביקשו התובעות מבית המשפט למנוע מהנתבעת להמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגות, לאחר שזו בחרה ללכת בדרך אחרת, להיפרד מהתובעות ולהצטרף לממשלת האחדות הלאומית.

חשוב לציין כי לו היו הצדדים מסדירים את זכות השימוש בלוג מראש הרי שהיה בהסדרה שכזו בכדי לספק תשובה לשאלת המשך השימוש בלוגו ללא צורך להזדקק להוראות החוק. ואולם, כזוגות רבים הצועדים לחופה, אף  בני הזוג הללו, או ליתר דיוק חברי השלישיה שהרכיבה את מפלגת "כחול לבן", לא העלו על דעתם היפרדות קשה אחרי תקופת "נישואים" כה קצרה.

בהיעדר הסכמה מראש על אופן השימוש, לצד היעדר התייחסות לעניין בחוק זכות יוצרים ובהסתמך על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, נדרש כבוד השופט יונה אטדגי, שדן בתובענה, לדיני המקרקעין. בדומה לדיני זכויות יוצרים, אף דיני המקרקעין עוסקים, במהותם, בהסדרה של זכויות קנייניות או, למצער, זכויות בעלות אופי קנייני. משכך, במקרה של חסר בחוק זכות היוצרים בעניינים מעין אלו, ניתן להקיש מההסדרים הקיימים בחוקים קנייניים אחרים, כחוק המקרקעין, ולהטמיע את ההסדר שחוקים אלו מציעים אל תוך דיני זכות יוצרים על דרך ההיקש.

כך, בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 נקבע, ביחס לנכסי מקרקעין המצויים בבעלות משותפת של מספר גורמים, כי "כל בעלים במשותף רשאי, ללא הסכמת יתר השותפים, להשתמש בנכס המשותף שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שיתוף כזה משותף אחר". 

בענייננו, קבע בית המשפט כי בהיות סיעת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ, מי שעל פי החלטת הועדה המסדרת בכנסת  תמשיך לשאת את השם "כחול לבן" הרי שהמשך השימוש שלה בלוגו של המפלגה המאוחדת הינו שימוש סביר.

מאחר וסיעת "חוסן לישראל", מצדה, לא ביקשה למנוע מיתר הסיעות להמשיך ולעשות שימוש בלוגו ולמעשה גם יתר הסיעות לא ביקשו זכות זו לעצמן, הרי שאין המדובר במניעת שימוש משותף אחר כך שאם נקיש מההסדר הקיים בחוק המקרקעין לנסיבות ענייננו, הרי שאין למנוע מ"חוסן לישראל", "כחול לבן" דהיום, מלהמשיך ולעשות שימוש בלוגו המשותף של המפלגה המשותפת.

[ה"פ (מחוזי ת"א) 26045-04-20 יש עתיד בראשות יאיר לפיד ואח' נ' חוסן ישראל (216.2020); התובעות יוצגו על ידי עו"ד עודד גזית ועו"ד יורי שוסטין; הנתבעת יוצגה על ידי עו"ד ערן מרינברג ועו"ד שמעון בראון)].  

ה'אדמין' העלה תכנים מפרים – בעל האתר עשוי לשאת באחריות

אתרי אינטרנט רבים מאפשרים למשתמשים בהם להעלות תכנים לאתר שונים לאתר. כך למשל, אתרים הכוללים מערכת של 'פורומים', במסגרתם יכול כל משתמש לכתוב טקסטים מועתקים או להעלות תכנים אחרים, שזכויות היוצרים בהם שייכים לגורם אחר (כגון: תמונות, קובצי שמע, סרטונים וכיו"ב). 

היערכות תקינה של בעל אתר מסוג זה, כוללת שימוש בכלים משפטיים שונים שמטרתם להפחית ואולי אף לאיין את אחריותו המשפטית של בעל האתר לתכנים המפורסמים על ידי משתמשים, שלא בידיעתו. 

המוכר בהם, הוא נוהל "הודעה והסרה", המאפשר לבעל אתר, בנסיבות מסוימות, שלא לשאת באחריות להפרה שבוצעה על ידי גולש באתר, ככל שבעל האתר הסיר את התוכן מעת שנודע לו על ההפרה על ידי הנפגע וככל שהאתר עומד בכללים שונים שנקבעו בפסיקה בעניין. 

על מנת להכיר כללים אלו באופן ממצה, מומלץ כי כל גורם המקים אתר אינטרנט יתייעץ טרם הקמת האתר בעו"ד בעל ידע וניסיון ביחס להקמה ותפעול של אתרי אינטרנט באופן העולה בקנה אחד עם החוק.  חשוב לדעת: לא בכל מצב יוכל בעל האתר לחסות תחת טענה כי פעל בהתאם לנוהל "הודעה והסרה" ועל כן חשוב להכיר את הכללים על בורים ולא להסתפק ב"רסיסי" מידע המלוקטים ממקורות שונים.

חריג מעניין לתחולת הגנה זו הוזכר לאחרונה בפסק דין של כבוד השופטת אושרית רוטקופף, שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה  אשר התייחסה להפרת זכות יוצרים המתבצעת על ידי מנהל פורום שאינו עובד של האתר – ה"אדמין" (Admin) [תא (שלום פ"ת) 15314/07/18 י'ברדוגו נגד אף.אקס.פי בע"מ (10/01/2020)]. 

כידוע, אתרים רבים מאפשרים לגולשים דומיננטיים לנהל את אחד הפורומים או המדורים באתר, באופן וולונטרי ומבלי שהללו הם עובדי האתר או מפעיליו. על פי פסק דינה של כב' השופטת רוטקופף, לא יוכל בעל האתר לטעון כי מדובר בתוכן שהעלה 'אדמין' שכזה, שאינו מוכר למפעיל האתר באופן אישי ואינו עובד שלו, גם אם פעל בהתאם לנוהל "הודעה והסרה". 

על פי פסיקת כב' הש' גרוסקופף, עצם ההרשאה הניתנת ל'אדמין' לנהל פורום במסגרת האתר, הופכת אותו לשלוח של בעל האתר כך שהאחרון נושא באחריות לתכנים שהועלו על ידי אותו 'אדמין' באופן עצמאי. כדבריה: 

"הנני סבורה כי גם אם אכן אותו מפרסם אינו נמנה רשמית כעובד מן המניין של הנתבעת, יש לראות בפרסום שלו (להבדיל מפרסום של משתמש מזדמן אחר) כפרסום שנעשה בשליחותה ובאישורה מכללא של הנתבעת. במקרה דנן עסקינן כאמור באתר המרכז מאות פורומים בהם חברים אלפי משתמשים וצפייה בהם אפשרית מצד כלל הגולשים. גם אם שוכנעתי שיש בתנאי השימוש באתר (כפי שהוצגו במסגרת נ/3) התייחסות לאיסור של פרסום "חומר מוגן בזכויות", יש בכך לכל היותר, כדי ליצור לה הגנה ביחס לפרסום של משתמש רגיל אולם לא כלפי גורם שלשיטתה היא עצמה נושא במעמד בכיר ופועל לצורך קידום האינטרסים שלה בתפעול האתר. במילים אחרות, הנתבעת לא יכולה לטעון כי ניהול הפעילות בכל פורום/קהילה באתר נעשה באמצעות מנהלים אשר פועלים בשמה ומטעמה ובתוך כך מצפה מהם שיישמו בין היתר את תנאי השימוש כלפי חברי ומשתמשי הפורום הרלוונטי שבאחריותם, אולם להתנער מפרסום ישיר של אותו גורם מנהל אשר מהווה בנסיבות הפרה של זכויות היוצרים של התובע בתצלום האמור. כל זאת, בשעה שאותו גורם בחר להעלות באופן יזום תצלום מבלי לבקש תחילה רשות מהתובע לפרסמו וזאת חרף קיומן של אינדיקציות ברורות לכך שהתובע היא בעל הזכויות בתצלום כפי שעולה מהטקסט הכתוב (שהועתק מהכתבה המקורית שפורסמה באתר YNET). על רקע קביעתי זו בה למעשה הגורם אשר עמד מאחורי העלאת התצלום הינו בגדר שלוחה של הנתבעת, אין כל משמעות בנסיבות העניין לטענת ההגנה הנוספת שהעלתה הנתבעת לעניין אימוץ נוהל "הודעה והסרה", נוכח זאת שההתייחסות בפסיקה למנגנון/נוהל זה התמקדה בשאלת היקף האחריות הרצוי של גורמי ביניים אשר אין להם זיקה ישירה ואקטיבית להפרת זכות יוצרים". 

האמור בבלוג זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין הכותב בבלוג לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח. 

על 'יצירות יתומות' והדרך האפשרית לעשות בהן שימוש

מהי 'יצירה יתומה'?

'יצירה יתומה' (Orphan Work) היא יצירה אשר בעל זכות היוצרים בה אינו יודע או לא אותר. כך, אדם המעוניין להשתמש ביצירה ולהסדיר את השימוש אל מול בעל הזכויות ניצב מול שוקת שבורה, באשר אין באפשרותו לאתר את בעל הזכויות ולקבל אישור לשימוש ביצירה. 

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? 

עד לפני כשנה שררה עמימות כמעט מוחלטת בעניין. בניסיון לפזר את העמימות תיקנה הכנסת את חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 והוסיפה לו סעיף חדש, סעיף 27א, המבקש להסדיר את אופן השימוש ביצירות היתומות. בסעיף זה נקבע כי שימוש שימוש ביצירה שבעל הזכויות בה אינו ידוע או לא אותר מותר, בתנאים אלו: 

(1)  המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל הזכויות ביצירה לפני השימוש. 

(2) המשתמש ציין באופן ברור ובאותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ולציין כי בעל זכות היוצרים רשאי לבקש ממנו כי יחדל מהשימוש. לצורך כך, אף נדרש המשתמש לצרף פרטים ליצירת קשר עמו (כאשר לשר המשפטים ניתנה הזכות לקבוע בתקנות מהם הפרטים שיש לצרף).

(3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. 

היה והשימוש שעושה המשתמש ביצירה היתומה היא שימוש מסחרי, נדרש המשתמש, בנוסף:

(4)  לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. 

(5) אם וכאשר יקבל המשתמש הודעה מבעל זכות היוצרים, ישלם לו המשתמש תמלוג ראוי עבור התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה.

באשר למינוח "שקידה סבירה", שקידה שקיומה מצד המשתמש היא תנאי לתחולת ההגנה עליו, גם אם עמד ביתר התנאים הללו, קובע החוק כי היא "תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה" תוך שניתנה הזכות לשר המשפטים לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו ל"שקידה סבירה". 

נכון למועד כתיבת מאמר זה (1.1.2020) טרם הותקנו תקנות המגדירות מהי אותה "שקידה סבירה" הנדרשת מהמשתמש. 

בנסיבות אלו, טוב שמשתמש המעוניין לעשות שימוש ביצירה יתומה ייוועץ באיש מקצוע באשר להיקף הפעולות שעליו לבצע כ"שקידה סבירה", וזאת, כמובן, בנוסף להקפדה על יתר דרישות החוק. בנוסף מומלץ לכל משתמש לתעד כל פעולה אותה הוא מבצע על מנת שיהיה סיפק בידיו להוכיח את שקידתו הסבירה, היה ויידרש לכך בעתיד.