BRITNEY SPEARS לא תימחק מפנקס סימני המסחר

בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי הפוסקת בקניין רוחני, ד"ר רויה ישראלי, נדחתה בקשה למחיקת סימן המסחר BRITNEY SPEARS הרשום בישראל על שם הזמרת. הסימן נרשם, בין היתר, עבור תמרוקים שונים. הבקשה לרישום הסימן הוגשה לפני למעלה על ידי אביה של בריטני ספירס, בשמה, כמי שהיה אפוטרופוס שלה עד שבריטני "שוחררה" בשבועות האחרונים על ידי בית המשפט בארה"ב לאחר מאבק ציבורי ומשפטי מתוקשר ביותר.

בתגובה לתביעה שהוגשה בגין הפרת הסימן על ידי חברה אחרת, הגישה אותה חברה בקשה למחיקת הסימן מפנקס סימני המסחר בטענה לחוסר שימוש בסימן בישראל הבקשה שהוגשה בטענה לחוסר שימוש בסימן בישראל [בקשה לביטול סימן מסחר 224383 (27.10.2021) – פורסם באתר לשכת הפטנטים].

בהקשר לכך נציין כי על פי סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972,  רשאי כל אדם להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק שלא הייתה כוונה בתום-לב להשתמש בסימן המסחר ושלמעשה שלא היה שימוש בסימן במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

ההיגיון העומד מאחורי הוראה זו הוסבר בפסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (כתוארו אז) אליעזר ריבלין בעניין מיס אל:

"תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר. מטרתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר, ושל הישרדות סימנים שעבר עליהם הכלח במרשם".

[ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' Pagotte Belkleidungsf AbrikPaula Got (11.3.2007)].

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת, למעשה, כי בסימן נעשה שימוש בישראל באשר מוצרי הפארם תחת המותג BRITNEY SPEARS, משווקים בישראל ברשת סופר פארם ובחנויות נוספות ואף נעשות פעולות מסיביות של שיווק ופרסום.

ואולם הפעולות נעשות על ידי זכיין שלא נרשם במרשם סימני המסחר כבעל רישיון שימוש בסימן מטעם בעלת הסימן ולדעת מבקשת המחיקה מדובר במצב של היעדר שימוש בסימן (על כך משמעותו של רישיון לסימן מסחר, כתבנו בעבר כאן].

בדחותה את הבקשה קבעה הפוסקת בקניין רוחני כי הגם שדרך המלך במקרה כגון זה הינה רישום הרישיון לשימוש בסימן בפנקס סימני המסחר על שם הזכיין, מי שקיבל את הרישיון, הרי שאין במניעת הרישום וביצוע פעולות השיווק בפועל על ידי הזכיין בכדי להיחשב ל"היעדר שימוש" בסימן. החובה לרישום הרישיון נועדה למנוע הטעיה של הציבור אך במקרה בו לא קיימת יריבות בין בעל הסימן לבין הזכיין הפועל מטעמו הרי שאין בכך בכדי לשלול את תוקף הסימן בטענה של חוסר שימוש.

הדברים תקפים, בפרט, לאור העובדה כי BRITNEY SPEARS עצמה נוטלת חלק מרכזי בפעולת השיווק בין היתר בהשתתפות בסרטוני פרסומת. ביחס לכך אף נכתב בהחלטה:

"...שחלקה בשיווק המוצרים הינו מעבר לתפקידה כפרזנטורית של החברה. פרזנטור (המונח שקבעה האקדמיה ללשון העברית: "יַצְגָן") הוא ידוען המשתמש בפרסומו כדי להשתתף במסעי פרסום של תאגיד תמורת תשלום. BRITNEY SPEARS אינה פרזנטורית במובן המקובל של המונח, היא זאת אשר נותנת למוצרים הנושאים את שמה את ערכם, בזכות פעולה זו "הלקוחות מוכנים לקנות" (תוצאת השיווק), מתוך ידיעה כי היא עומדת מאחורי המוצר שרכשו, בניגוד לפרזנטור אשר מפרסם את המוצר אך אינו מייצג את מקורו"

כך שלמעשה, במקרה זה, אף בעלת הסימן מעורבת בשיווק ובפרסום המותג בישראל ולא "רק" הזכיין.

עוד נקבע בהחלטה כי אף לו הייתה מתקבלת הבקשה וסימן המסחר היה נמחק מפנקס סימני המסחר הרי שלא היה בכך בכדי לגרוע מזכויותיה של BRITNEY SPEARS.

זאת, מאחר  והסימן BRITNEY SPEARS הוא "סימן מסחר מוכר היטב" בישראל. סימן מסוג זה מקים לבעליו זכות ייחודית לשימוש בו ובכללה את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בסימן הדומה לו עד כדי הטעיה, ביחס למוצרים לגביהם נרשם הסימן – גם אם הסימן אינו רשום במרשם סימני המסחר.

עוד נציין – והגם שהעניין לא עלה בעניין זה – כי סימן מסחר מוכר היטב שאף נרשם כסימן רשום בישראל עשוי להקנות לבעליו זכות שימוש בסימן אף ביחס למוצרים ושירותים אחרים מאלו שהוגדרו בתעודת הרישום.

על כן, טוב ינהג כל גורם השוקל רישום סימן מסחר בישראל ויוודא שהסימן אותו הוא מבקש לרשום אינו מהווה סימן רשום ביחס למוצרים או שירותים אחרים, באשר אם מדובר בסימן רשום אשר עשוי להיחשב לסימן מסחר מוכר היטב – הרי שהדבר עשוי לסכל את קיבול הבקשה החדשה ואף לחשוף את המבקש להליכים משפטיים אל מול בעליו של הסימן המוכר היטב. 

ביהמ"ש עיכב את הדיון בתביעה ייצוגית נגד Google בשל קיומה של תביעה דומה בארה"ב

 סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כבוד השופט חאלד כבוב, הורה, בהחלטתו מיום 7.1.2021, על עיכוב ההליכים בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת Google LLC . זאת, בשל קיומה של תביעה דומה בארה"ב [ת.צ. 22977-06-20 בראל ואח' נ' Google LLC].

המדובר בתביעה ייצוגית אשר הטענה המרכזית העומדת בבסיסה היא כי גוגל מציגה בפני הגולשים אופציה לגלישה אנונימית בדפדפן "גוגל כרום", במסגרתה, לא ייאסף על ידיה מידע על הגולש כגון היסטורית הגלישה שלו וכיו"ב. בפועל, טוענים התובעים, נאסף מידע על הגולש, כדוגמת היסטוריית הגלישה שלו, וזה משמש את החברה לצרכים מסחריים. התובעים העמידו את תביעתם על סך 2,000,000,000 ש"ח.

גוגל מצידה, ביקשה לעכב את ההליכים בתביעה הישראלית עד להכרעה בתביעה דומה שהוגשה כנגדה בארה"ב, מספר ימים טרם הגשת התביעה הישראלית. 

הדין הישראלי מאפשר לעכב את הדיון בהליך משפטי, עקב קיומו של "הליך תלוי ועומד", בין היתר, על מנת למנוע הכרעות סותרות והכבדה יתרה על היריב. אין המדובר בזכות אוטומטית של מי מבעלי הדין אלא בעניין המסור לשיקול דעתו של בית המשפט. 

בפסיקות בתי המשפט שניתנו במהלך השנים נקבע כי ככל שיש הצדקה לכך ניתן לעכב דיון בהליך המתנהל בישראל אף בשל קיומו של הליך המתנהל במדינה אחרת. עוד נקבע בפסיקות בתי המשפט כי אין צורך בחפיפה מוחלטת בין ההליכים, על מנת לסלול את הדרך לעיכוב הדיון באחד מהם, אלא כי די, לצורך כך, בהיות שני ההליכים דנים באותה סוגיה מהותית.

בשים לב לשיקולים השונים שהובאו בפסיקה, הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ההליכים בדיון בתביעה הישראלית. בין היתר, מאחר ומדובר באותה נתבעת ומאחר וניהול שני הליכים מורכבים בעניין יכביד על בעלי הדין ובפרט על חברת גוגל, שתיאלץ לנהל שני הליכים יקרים בעניין דומה ובמדינות שונות.

מקום מרכזי בהחלטת ביהמ"ש ניתן לשיקול של "מניעת הכרעות סותרות", וזאת, למרות שמדובר בבתי משפט הפועלים במדינות שונות ובציבור שונה של תובעים המצוי בכל אחת מהן, כך שלמעשה, מנקודת עיניהם של התובעים ואף של כל אחת ממערכות המשפט המדינתיות השונות, אין כל מניעה להגיע להכרעה סותרת. 

חרף זאת, מהחלטת בית המשפט עולה כי בעניינים בעלי משמעות גלובלית מסוג זה ראוי לאפשר הכרעה אחידה ולצמצם את האפשרות להגיע להכרעות סותרות, אף כשמדובר במדינות שונות ובציבור תובעים שונה. 

מדובר בהכרעה מעניינת ולטעמי, לא מובנת מאליה. לא אופתע אם העניין יעלה בקרוב לדיון נרחב בערעור שיוגש לבית המשפט העליון.