יום רביעי, 15 ביולי 2015

רישום סימן מסחר תלת ממדי


ביום 16.3.2015 נכנס לתוקפו חוזר רשם סימני המסחר מספר 032/2015, חוזר המפרט את מדיניות רשות סימני המסחר ביחס לרישום סימן מסחר תלת ממדי.   

כחלק מניסיונם של בעלי מותגים לבדל את מוצריהם ביחס למתחריהם, בוחרים חלקם לשווק את המוצר בעיצוב חזותי ייחודי ה"תופס" את עיני הצרכן ומקל עליו לזהות את מקור המוצר. כך למשל, משקאות כמו קוקה קולה או וויסקי ג'וני ווקר, מזוהים על-ידי רבים בזכות צורת הבקבוק הייחודית שלהם, ביחס למשקאות מתחרים. בדומה לכך, מזוהה שוקולד טובלרון עם האריזה המשולשת מוארכת. 

ככלל, הדרך הטבעית ליצור הגנה על עיצוב חיצוני תלת-ממדי של מוצר הינה באמצעות מדגם רשום. ואולם, למדגם רשום מגבלות שונות ביחס לסימן מסחר. אחת מהן היא העובדה כי המדובר בזכות התקפה למשך 5 שנים בלבד, ואשר ניתן לחדשה רק פעמיים כך שבסך הכל נהנה בעל המדגם מזכות שימוש ייחודית לתקופה של 15 שנים במצטבר, לכל היותר. 

מסיבה זו, בין היתר, מעדיפים רבים לנסות ולרשום את העיצוב כסימן מסחר המקנה זכות שימוש ייחודית לתקופה של 10 שנים ואשר ניתן לחדשה פעמים נוספות ללא הגבלה.

פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה את המונח סימן כ"אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלשה", ובכך מאפשרת, עקרונית, רישום סימן מסחר תלת-ממדי.  

ואולם לאור העובדה כי עיצובם החזותי של מוצרים מוכתב לעתים קרובות מאילוצים פונקציונליים ואסתטיים, הרי שמתן זכות שימוש ייחודית לגורם מסוים לשימוש בעיצוב עלול לפגוע אנושות בתחרות החופשית ולמנוע משחקנים בשוק הרלוונטי מלעשות שימוש בעיצובים פונקציונליים שהשימוש בהם הכרחי. כך למשל, הענקת סימן מסחר על עיצוב של בקבוק "רגיל" עלולה הייתה למנוע מכל משווקי המשקאות למיניהם את האפשרות למכור את משקאותיהם בבקבוק "רגיל", הציבור היה יוצא נפסד מכך.

בעקבות זאת ולאחר שישב על המדוכה, ניסח בית המשפט העליון תנאים שרק בהתקיימם ניתן יהיה לרשום סימן תלת ממדי [ראו  פסק הדין מתווה הדרך 11487/03 Augost Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון
בע"מ (23.3.2008)]. בעקבות פורסם חוזר רשם סימני המסחר מ.נ. 61, אשר קלט לתוכו את העקרונות אותם קבע בית המשפט העליון, ולפיהם ניתן יהיה לשקול דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר במקרים בהם יוכח (באמצעות ראיות) כי התקיימו 3 תנאים מצטברים:

א. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.

ב. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.

ג. כתוצאה מהשימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.

בעקבות זאת אף נתקבלו במרוצת הזמן בקשות לרישום סימן מסחר תלת ממדי, אחת המפורסמות שבהן, כך נראה, היא הבקשה לרישום סימן מסחר על נעלי Crocs [בקשה לרישום סימן מסחר מספר 212302 ו-212303 החלטת כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני-כספי (15.1.2013)].

בחוזר שפורסם לאחרונה והמבטל את חוזר מ.נ. 61 רוככה, במידת מה, מדיניות רשות סימני המסחר ביחס לסימן תלת ממדי ונקבע בו כי במקרים בהם הדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור המוצר, כדוגמת "סימן הבית" של היצרן, תישקל האפשרות לפטור אותו מהצורך להוכיח את כל שלושת התנאים.  

כלומר, עיצוב של בקשת הסימן באופן מושכל יכול שיקל באופן ניכר על הדרך לאישורו, וכדאי לקחת זאת בחשבון.