יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

ביהמ"ש המחוזי: מותר לעשות שימוש בשם פרטי של מתחרה כמילת חיפוש בגוגל

לפני שנה (בדיוק!) דיווחתי כאן על פסיקתה הייחודית של שופטת בימ"ש השלום בת"א חנה ינון לפיה שימוש בשם פרטי של מתחרה כמילת חיפוש במנוע Google, מהווה פגיעה בפרטיות אותו אדם ועל כן היא אסורה.

בפסק-הדין זה, ערכה השופטת ינון הבחנה בין מקרה בו מילת החיפוש היא שם של אדם פרטי, מקרה בו קיימת פגיעה בפרטיותו של אדם ומשכך השימוש במילה אסור, לבין מקרה בו מילת החיפוש היא שם של חברה מסחרית אשר כחברה אינה נהנית מזכות לפרטיות ועל-כן השימוש בשמה כמילת חיפוש מותר לכל. בכך יישבה השופטת ינון את פסיקתה עם פסיקה מנחה קודמת אשר ניתנה ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי מגן אלטוביה ואשר התירה התירה לעשות שימוש במילת חיפוש של מתחרה במקרה בו היה מדובר בחברה מסחרית. 

פסק-דין שניתן לפני מספר ימים ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א יהודה פרגו דוחה, למעשה, את ההבחנה בין שם פרטי לשם מסחרי וסולל את הדרך בפני שימוש חופשי בשמות של מתחרים כמילות חיפוש ב- Google [ת.א. 1147/09 מוסקונה נ' פרופורציה פי אם ואח', ניתן ביום 11.9.2012].

המדובר בתביעה שהגיש המנתח הפלסטי ד"ר רוני מוסקונה כנגד חברת פרופורציה, חברה המפעילה רשת מכונים המעניקים שירותי כירורגיה פלסטית ואשר הייתה הנתבעת אף בפסק-דינה של השופטת ינון, וכנגד קופת חולים הכללית. הדיון בתביעה עבר גלגולים שונים (לחלקן הייתה שותפה גם Google עצמה) ובסופו של יום הושג הסדר דיוני בין הצדדים לפיו פסה"ד יעסוק בשאלה אחת: האם שימוש במילות החיפוש "רוני מוסקונה", ע"י מתחריו, כמילות חיפוש המובילות לדף תוצאות הכולל גם קישורים ממומנים של המתחרים, מהווה פגיעה בפרטיותו של ד"ר מוסקונה?

בתום הדיון הגיע השופט פרגו למסקנה נחרצת כי אין כל פסול בשימוש בשמו של מתחרה כמילת חיפוש, באופן בו הדבר נעשה כיום במסגרת מנוע החיפוש של Google.

לדברי ביהמ"ש, שימוש במילות חיפוש כלשהן פורש בפני המחפש מגוון תוצאות רלוונטיות ואך טבעי הוא שחלקן יפנה אותו למתחרים של בעל השם המהווה מילת חיפוש. לדבריו, "מחפש המידע יודע היטב לבור מתוך המידע המוצג בפניו בלוח המודעות, את המידע הרלוונטי לו, והוא יודע להבדיל ולהבחין בין סוגי המידע וההפניות המוצגות בפניו".

ביהמ"ש יוצר, למעשה, הבחנה בין השם "כשלעצמו" לבין השם כמילות חיפוש. לדברי ביהמ"ש:

"מילות חיפוש הן חלק אינטגראלי ממנוע החיפוש של אתרי החיפוש – בענייננו "גוגל" – באמצעותן ניתן לאתר את המידע המבוקש. מילים אלו הן נחלת הכלל, המשתמש באין סוף של הרכבים שונים של מילות חיפוש/מפתח כדי להגיע אל המידע אותו הוא מחפש וללקטו. התובע אינו יכול לתבוע בעלות או ייחודיות, בשימוש על מילות חיפוש/מפתח כלשהן. וגם אם מדובר בצירוף מילים אותן הוא בחר בעצמו. וגם אם הן מורכבות ממילים המרכיבות את שמו. כל שיכול היה לבקש התובע – ובקשתו נענתה – שגם מילות החיפוש/המפתח "רוני מוסקונה", יפנו אל לוח המודעות בו מתפרסם האתר האישי הפרטי שלו, כחלק ממאגר אפשרויות החיפוש – מילות החיפוש – שבמנוע החיפוש". 

פירושו של דבר: ברגע שאדם הופך מרצונו את שמו למרכיב זהות בעסק שלו ועושה בו שימוש כנתב גולשים לאתרו, הוא לא יוכל למנוע זאת מגורמים אחרים הפועלים באותו שוק. טבעו של מנוע חיפוש מסוגו של גוגל הוא לפרוש בפני המחפש מגוון של תוצאות חיפוש הרלוונטיות למילות החיפוש שהקליד, ולאור זאת, אך טבעי הוא שמילות חיפוש המובילות לגורם מסוים מובילות במקביל אל מתחריו. הגבלת תוצאות חיפוש לאתר אחד המזוהה עם מילות החיפוש, שומטת את הקרקע מתחת למפעל מנוח החיפוש וספק אם יהיה לו קיום תחת מגבלה כזו.

בשורה התחתונה: ביהמ"ש המחוזי מתיר את השימוש במילות חיפוש של מתחרה כצירוף מילים המסייע לקדם אתר של מתחרה (לרבות בקישורים ממומנים). כל זאת, ככל שאותו גורם אינו מנסה להטעות את ציבור הגולשים להציג מצג לפיו הוא ומתחרהו - חד הם וככל שנשמרת הבחנה ברורה בין הגורמים המתחרים.

 



 


 


 
  

אין תגובות: