ה'אדמין' העלה תכנים מפרים – בעל האתר עשוי לשאת באחריות

אתרי אינטרנט רבים מאפשרים למשתמשים בהם להעלות תכנים לאתר שונים לאתר. כך למשל, אתרים הכוללים מערכת של 'פורומים', במסגרתם יכול כל משתמש לכתוב טקסטים מועתקים או להעלות תכנים אחרים, שזכויות היוצרים בהם שייכים לגורם אחר (כגון: תמונות, קובצי שמע, סרטונים וכיו"ב). 

היערכות תקינה של בעל אתר מסוג זה, כוללת שימוש בכלים משפטיים שונים שמטרתם להפחית ואולי אף לאיין את אחריותו המשפטית של בעל האתר לתכנים המפורסמים על ידי משתמשים, שלא בידיעתו. 

המוכר בהם, הוא נוהל "הודעה והסרה", המאפשר לבעל אתר, בנסיבות מסוימות, שלא לשאת באחריות להפרה שבוצעה על ידי גולש באתר, ככל שבעל האתר הסיר את התוכן מעת שנודע לו על ההפרה על ידי הנפגע וככל שהאתר עומד בכללים שונים שנקבעו בפסיקה בעניין. 

על מנת להכיר כללים אלו באופן ממצה, מומלץ כי כל גורם המקים אתר אינטרנט יתייעץ טרם הקמת האתר בעו"ד בעל ידע וניסיון ביחס להקמה ותפעול של אתרי אינטרנט באופן העולה בקנה אחד עם החוק.  חשוב לדעת: לא בכל מצב יוכל בעל האתר לחסות תחת טענה כי פעל בהתאם לנוהל "הודעה והסרה" ועל כן חשוב להכיר את הכללים על בורים ולא להסתפק ב"רסיסי" מידע המלוקטים ממקורות שונים.

חריג מעניין לתחולת הגנה זו הוזכר לאחרונה בפסק דין של כבוד השופטת אושרית רוטקופף, שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה  אשר התייחסה להפרת זכות יוצרים המתבצעת על ידי מנהל פורום שאינו עובד של האתר – ה"אדמין" (Admin) [תא (שלום פ"ת) 15314/07/18 י'ברדוגו נגד אף.אקס.פי בע"מ (10/01/2020)]. 

כידוע, אתרים רבים מאפשרים לגולשים דומיננטיים לנהל את אחד הפורומים או המדורים באתר, באופן וולונטרי ומבלי שהללו הם עובדי האתר או מפעיליו. על פי פסק דינה של כב' השופטת רוטקופף, לא יוכל בעל האתר לטעון כי מדובר בתוכן שהעלה 'אדמין' שכזה, שאינו מוכר למפעיל האתר באופן אישי ואינו עובד שלו, גם אם פעל בהתאם לנוהל "הודעה והסרה". 

על פי פסיקת כב' הש' גרוסקופף, עצם ההרשאה הניתנת ל'אדמין' לנהל פורום במסגרת האתר, הופכת אותו לשלוח של בעל האתר כך שהאחרון נושא באחריות לתכנים שהועלו על ידי אותו 'אדמין' באופן עצמאי. כדבריה: 

"הנני סבורה כי גם אם אכן אותו מפרסם אינו נמנה רשמית כעובד מן המניין של הנתבעת, יש לראות בפרסום שלו (להבדיל מפרסום של משתמש מזדמן אחר) כפרסום שנעשה בשליחותה ובאישורה מכללא של הנתבעת. במקרה דנן עסקינן כאמור באתר המרכז מאות פורומים בהם חברים אלפי משתמשים וצפייה בהם אפשרית מצד כלל הגולשים. גם אם שוכנעתי שיש בתנאי השימוש באתר (כפי שהוצגו במסגרת נ/3) התייחסות לאיסור של פרסום "חומר מוגן בזכויות", יש בכך לכל היותר, כדי ליצור לה הגנה ביחס לפרסום של משתמש רגיל אולם לא כלפי גורם שלשיטתה היא עצמה נושא במעמד בכיר ופועל לצורך קידום האינטרסים שלה בתפעול האתר. במילים אחרות, הנתבעת לא יכולה לטעון כי ניהול הפעילות בכל פורום/קהילה באתר נעשה באמצעות מנהלים אשר פועלים בשמה ומטעמה ובתוך כך מצפה מהם שיישמו בין היתר את תנאי השימוש כלפי חברי ומשתמשי הפורום הרלוונטי שבאחריותם, אולם להתנער מפרסום ישיר של אותו גורם מנהל אשר מהווה בנסיבות הפרה של זכויות היוצרים של התובע בתצלום האמור. כל זאת, בשעה שאותו גורם בחר להעלות באופן יזום תצלום מבלי לבקש תחילה רשות מהתובע לפרסמו וזאת חרף קיומן של אינדיקציות ברורות לכך שהתובע היא בעל הזכויות בתצלום כפי שעולה מהטקסט הכתוב (שהועתק מהכתבה המקורית שפורסמה באתר YNET). על רקע קביעתי זו בה למעשה הגורם אשר עמד מאחורי העלאת התצלום הינו בגדר שלוחה של הנתבעת, אין כל משמעות בנסיבות העניין לטענת ההגנה הנוספת שהעלתה הנתבעת לעניין אימוץ נוהל "הודעה והסרה", נוכח זאת שההתייחסות בפסיקה למנגנון/נוהל זה התמקדה בשאלת היקף האחריות הרצוי של גורמי ביניים אשר אין להם זיקה ישירה ואקטיבית להפרת זכות יוצרים". 

האמור בבלוג זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין הכותב בבלוג לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח. 

על 'יצירות יתומות' והדרך האפשרית לעשות בהן שימוש

מהי 'יצירה יתומה'?

'יצירה יתומה' (Orphan Work) היא יצירה אשר בעל זכות היוצרים בה אינו יודע או לא אותר. כך, אדם המעוניין להשתמש ביצירה ולהסדיר את השימוש אל מול בעל הזכויות ניצב מול שוקת שבורה, באשר אין באפשרותו לאתר את בעל הזכויות ולקבל אישור לשימוש ביצירה. 

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? 

עד לפני כשנה שררה עמימות כמעט מוחלטת בעניין. בניסיון לפזר את העמימות תיקנה הכנסת את חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 והוסיפה לו סעיף חדש, סעיף 27א, המבקש להסדיר את אופן השימוש ביצירות היתומות. בסעיף זה נקבע כי שימוש שימוש ביצירה שבעל הזכויות בה אינו ידוע או לא אותר מותר, בתנאים אלו: 

(1)  המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל הזכויות ביצירה לפני השימוש. 

(2) המשתמש ציין באופן ברור ובאותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ולציין כי בעל זכות היוצרים רשאי לבקש ממנו כי יחדל מהשימוש. לצורך כך, אף נדרש המשתמש לצרף פרטים ליצירת קשר עמו (כאשר לשר המשפטים ניתנה הזכות לקבוע בתקנות מהם הפרטים שיש לצרף).

(3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. 

היה והשימוש שעושה המשתמש ביצירה היתומה היא שימוש מסחרי, נדרש המשתמש, בנוסף:

(4)  לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. 

(5) אם וכאשר יקבל המשתמש הודעה מבעל זכות היוצרים, ישלם לו המשתמש תמלוג ראוי עבור התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה.

באשר למינוח "שקידה סבירה", שקידה שקיומה מצד המשתמש היא תנאי לתחולת ההגנה עליו, גם אם עמד ביתר התנאים הללו, קובע החוק כי היא "תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה" תוך שניתנה הזכות לשר המשפטים לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו ל"שקידה סבירה". 

נכון למועד כתיבת מאמר זה (1.1.2020) טרם הותקנו תקנות המגדירות מהי אותה "שקידה סבירה" הנדרשת מהמשתמש. 

בנסיבות אלו, טוב שמשתמש המעוניין לעשות שימוש ביצירה יתומה ייוועץ באיש מקצוע באשר להיקף הפעולות שעליו לבצע כ"שקידה סבירה", וזאת, כמובן, בנוסף להקפדה על יתר דרישות החוק. בנוסף מומלץ לכל משתמש לתעד כל פעולה אותה הוא מבצע על מנת שיהיה סיפק בידיו להוכיח את שקידתו הסבירה, היה ויידרש לכך בעתיד.