המעבידה הוציאה את העובדת מקבוצת הוואטסאפ לפני עריכת שימוע - ותפצה

חובתו של מעביד לקיים שימוע לעובד, טרם פיטוריו, היא חובה שהתגבשה במהלך השנים  בפסיקות בתי הדין לעבודה. בתי הדין ראו בחובת השימוע חלק מזכות הטיעון שהינה מזכויות היסוד בשיטת המשפט הישראלית.

במסגרת הליך השימוע מחובת המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כנגדו ואשר עשויות להשליך על המשך העסקתו. מטרת ההליך: לאפשר לעובד להתייחס לטענות המעביד טרם החלטה על פיטוריו, כך שתתקיים חובת המעביד לשמוע את התייחסות העובד לטענותיו בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה.

כפי שהודגש בדברי בית הדין הארצי:

"זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה 'טקס' גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו".

[ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (2003)].

הימנעות מקיום שימוע טרם פיטוריו של עובד עשויה להביא לביטול ההחלטה על הפיטורים או לפסיקת פיצויים לטובת העובד בגין פיטורים שלא כדין.

יחד עם זאת, על פי פסיקת בתי הדין , בנסיבות בהן קוימה זכות השימוע באופן מהותי גם אם לא באופן פורמלי מדוקדק, למשל במקרה בו הצדדים יודעים זה את טענותיו של זה, או במסגרת בה ניתנה לעובד האפשרות  לשטוח את טענותיו שלא במסגרת פורמלית של שימוע, יתכן וההחלטה על הפיטורים לא תתבטל ולא יינתן פיצוי חרף אי עמידת המעביד בדרישות הפורמליות.

בפסד דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופט יעקב אזולאי, שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נטען על ידי התובעת כי נפל פגם בהליך השימוע שנערך לה על ידי מעבידתה, הנתבעת [סע"ש 32970-06-20 ברקאי נ' אופטיקה הלפרין בע"מ (7.9.2022)].

כהוכחה לכך ציינה התובעת את דבר הוצאתה מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע, מה שמעיד על קבלת החלטה סופית על פיטוריה, במנותק מהשימוע ולפני קיומו. 

בהתייחס להוצאת התובעת מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע קבע בית הדין : "כי העיתוי שנבחר מקרין במידת מה על ההליך ויש באקט הוצאת התובעת מקבוצת הווטצאפ כדי פגיעה בה המצדיק מתן פיצוי". בנוסף, ציין בית הדין, כי "לא ברור והדבר מעלה תמיהה, מדוע אצה לנתבעת הדרך" – להוציא את התובעת מקבוצת הוואטסאפ -  "ומדוע לא המתינה עד למתן החלטה סופית בעניינה".

יחד עם זאת ולאחר שבית הדין מצא את עצם הפיטורים כחוקיים, פסק בית הדין כי הגם שהוצאת התובעת מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע, מהווה פגם בשימוע, הרי שאין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. עוד קבע בית הדין כי עוצמת הפגיעה בתובעת פחותה מאחר ובסופו של יום נערך לה שימוע בה התאפשר לה להעלות את טענותיה.

לאור זאת נפסק לטובת התובעת פיצוי נמוך יחסית בגובה של משכורת חודשית ממוצעת אחת.

הלקח לכולנו: כדאי לחשוב פעמים (לפחות), טרם כתיבה או ביצוע פעולה כלשהי – גם בקבוצת וואטסאפ.