האם גופן (Font) הוא יצירה המוגנת בזכות יוצרים?
בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי (מרכז) פרופ' עופר גרוסקופף [ת"א 5311-04-08 נרקיס ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ, פורסם באתר נבו (29.12.2011)] נדחתה תביעת בעלי זכות היוצרים בגופן "נרקיסים" כנגד חברת מיקרוסופט אשר עשתה שימוש בגופן במערכת ההפעלה "Windows".
בהכרעה עקרונית שניתנה ע"י ביהמ"ש לפני כשנה ובמסגרת תיק זה, קבע ביהמ"ש קביעה כי גופן יכול להוות 'יצירה' שהיא מושא לזכות יוצרים, וזאת, אם הגופן הספציפי הוא תוצר של השקעה שהשקיע מפתחו, ובנוסף, מגולמת בו מידה מסוימת של מקוריות ויצירתיות. על החלטה זו הרחבנו בדברים במאמר שפורסם באתר זכויות היוצרים (מבית אתר הפורומים המשפטיים).
עם תום הדיון בסכסוך זה השתכנע ביהמ"ש כי למיקרוסופט ניתן רישיון לשימוש בלתי מוגבל בגופן ומשכך, גם אם מדובר בגופן המוגן בזכות יוצרים הרי שמיקרוסופט לא הפרה זכות זו. קביעה זו ייתרה את הצורך לקבוע, במסגרת הליך זה, האם גופן "נרקיסים" עומד בתנאי הסף ונחשב ליצירה מוגנת בזכות יוצרים.
ואולם, פסה"ד מגלם בתוכו מספר קביעות עקרוניות, אשר אחת מהן מתייחסת לגדרי הזכות המוסרית של מפתח הגופן (ובעקבותיו, יוצרים אחרים).
הזכות המוסרית העומדת ליוצר
הזכות המוסרית, בקצרה, היא זכותו של היוצר "כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". בנוסף, כוללת הזכות המוסרית את זכותו של היוצר "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה", וזאת, "אם יש באלו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר" [ראו סעיפים 45-46 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007].
זכות זו עומדת במובחן מהזכות הכלכלית של היוצר, שהיא למעשה זכותו "לעשות כסף" מהיצירה, בדרכים מגוונות. בניגוד לזכות הכלכלית, הזכות המוסרית היא זכות אישית ואינה ניתנת להעברה, ולכן, גם ליוצר שאינו בעל הזכות הכלכלית ביצירה ויוצר שהעביר את זכותו הכלכלית ביצירה לגורם אחר עומדת זכות מוסרית ביצירה.
בין הטענות שהעלו בעלי הזכויות בגופן "נרקיסים" נכללה טענה לפיה מיקרוסופט מפרה את זכותו המוסרית של יוצר הגופן, מר צבי נרקיס ז"ל, בכך ששמו אינו מוזכר כיוצר הגופן בקובץ המספק מידע ביחס לגופן, במערכות ההפעלה של מיקרוסופט.
ביהמ"ש לא מצא ממש בטענה זו. לדבריו, הנוהג הוא ששמם של יוצרי גופנים מגולם בשם שניתן לגופן. כאמור, הגופן שפיתח צבי נרקיס קרוי "נרקיסים" ע"ש יוצרו. אף חברת מיקרוסופט עושה שימוש בשם זה כשם הגופן ובכך היא יוצאת ידי-חובתה ליתן קרדיט "בהיקף ובמידה המקובלים בנסיבות העניין".
ואולם, חרף זאת ו"על-מנת למנוע כל ספק בעניין" הורה ביהמ"ש למיקרוסופט לדאוג לכך שבמערכות הפעלה עתידיות יוזכר שמו של נרקיס כיוצר הגופן, וזאת, מבלי שחייב אותה לפצות את יורשי נרקיס עקב היעדר אזכורו בעבר.
אוקי, תכל'ס: מתי מגיע לי 'קרדיט'?
לעתים קרובות אני נשאל ע"י יוצרים שונים, אשר הזכות הכלכלית ביצירתם שייכת לגורם אחר, האם, למרות זאת, "הוא עדיין חייב לתת לי קרדיט?". אחת הסיטואציות השכיחות בהן עולה שאלה זו היא במקרה של מעצב שכיר אשר עיצב במסגרת עבודתו עיצובים שונים ובשלב מסוים חדל מלעבוד באותו מקום. במצב זה וככל שלא הוסכם אחרת בין הצדדים, הזכות "לעשות כסף" מהעיצובים שייכת למעביד ואולם לעובד יש עדיין זכות מוסרית באותם עיצובים.
ואולם, חשוב לזכור: הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על היצירה "בהיקף ובמידה המקובלים בנסיבות העניין" אך לא מעבר לכך.
כלומר, לא בכל מצב יהיה היוצר זכאי לקרדיט כלשהו. גם במצב בו היוצר יהיה זכאי לקרדיט כלשהו, הרי שאופן מתן הקרדיט ייבחן לאור ההיקף והמידה המקובלים בנסיבות העניין, למשל, בהשוואה ליצירות דומות שיצרו אחרים.
לכן, חשוב לבחון את הנסיבות באופן פרטני ומעמיק טרם ביסוס הליך משפטי בגין השמטת קרדיט ליוצר. ככל שנוצר הרושם כי מקובל לתת קרדיט ליוצר ביצירות המדוברות וכי הקרדיט ניתן באופן מסוים תקבל דרישתו של היוצר לקבל קרדיט הולם משנה תוקף ובמידה והיוצר לא יקבל קרדיט, יהיה בכוחו לתבוע פיצוי כספי על הפרת זכותו המוסרית ביצירה.
