במסגרת עבודתי נוכחתי לדעת שרבים סבורים
כי תמונות ש"נמצאות באינטרנט" מותרות לשימוש חופשי על ידי כל אחד. רבים
עושים שימושים שונים, למשל במסגרת אתרים מקצועיים, בתמונות ש"מצאו באינטרנט".
במסגרת עבודתי נוכחתי לדעת שרבים סבורים
כי תמונות ש"נמצאות באינטרנט" מותרות לשימוש חופשי על ידי כל אחד. רבים
עושים שימושים שונים, למשל במסגרת אתרים מקצועיים, בתמונות ש"מצאו באינטרנט".
המדובר בטעות שגויה ונפוצה אשר עשוי
להיות לה מחיר יקר.
חשוב לדעת כי גם תמונה ש"מופיעה
באינטרנט" או ש"מצאתי בגוגל" עשויה להיחשב ליצירת צילום המוגנת
בזכות יוצרים ואשר שימוש לא מורשה בה הוא עילה לתביעה כנגד המשתמש. כך, גם אם המשתמש
טוען כי לא ידע שמדובר בתמונה המוגנת בזכות יוצרים.
אמנם, על פי סעיף 58 לחוק זכות
יוצרים, תשס"ח-2007, מי ש"לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד
ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה".
ואולם, פסיקת בתי המשפט קבעה כי רק מי שהוכיח יסוד מוצק ונאמן לתום לבו יוכל
ליהנות מהגנה זו וכי אין די בהנחה סתמית.
כך למשל נקבע לאחרונה על ידי כבוד
השופטת נועה גרוסמן, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כי נטילת תמונה מאתר תמונות
המציע לגולשים תמונות חינמיות:
"...שקולה כנגד עצימת
עיניים מכוונת שאינה מקימה הגנת מפר תמים. גם אם אין להחמיר ולומר כי מדובר בכוונת
מכוון להפר זכות יוצרים, הרי כאן לטעמי משום התנהלות בעייתית של מי שביקש לבצע
שימוש ב'ממצא אינטרנטי', ללא ניסיון כלשהו לאיתור בעליו. ניתן אף לומר כי זו היא
מעין קלות דעת או אדישות לאפשרות כי תיפגענה זכויות יוצרים כתוצאה מהשימוש באותו
'ממצא אינטרנטי'
כבוד
השופטת גרוסמן אף ציינה כי:
"לטעמי,
מי שפונה לאתר שזהותו אינה ברורה ואין אפשרות ליצור קשר מובהק עם הבעלים או העורך
שלו, מתנהל כבר בשלב זה באופן בעייתי העשוי לפגום בהגנת "מפר תמים". דווקא
הקלות בה ניתן ליטול צילומים ותמונות מתוך אתרי אינטרנט שונים, קל וחומר אתרים "חינמיים" ו"עמומים",
מחייבת כל אחד, קל וחומר גוף רציני ובעל מעמד כפי שהנתבעת טוענת להיות, במשנה זהירות. לפיכך,
בהעדר ראיות ממשיות לפיהן בוצע ניסיון תוך השקעת מאמץ סביר לאיתור של בעל זכות היוצרים בצילום על ידי הנתבעת, אין להסתפק
ואין לקבל את הטענה הסתמית, כי הצילום נלקח מאתר זר, לצורך ביסוס הגנת מפר תמים".
[ת.א. (מחוזי ת"א)
56389-10-17 ברדוגו נ' ד.איתן/ר' להב-ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ
(16/8/2020)]
האם המצב היה שונה לו היה מדובר בתמונה שנרכשה מאתר איטרנט המציע רישיונות לשימוש בתמונה תמורת כסף? מפסק הדין עולה כי קיים הבדל משמעותי בין המקרים. יחד עם זאת, לדעתנו, גם במצב כזה יתכן ותישלל הגנת תום לב, למשל מקום בו מדובר בתשלום סמלי שאינו משקף את העלות של רישיון לתמונה באיכות דומה או כמשדובר באתר אשר עולים סימני שאלה ביחס לכשרותו
יתרה מכך, גם כשנרכש רישיון לשימוש
בתמונה וגם כשמדובר ברישיון תקף שניתן על ידי בעל הזכויות, חשוב לעיין בקפידה
בתנאי הרישיון ולוודא שהשימוש של רוכש הרישיון בתמונה אינו חורג מתנאי הרישיון.
מכל מקום, ככלל אצבע, ובכדי להימנע
מתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, חשוב ביותר להימנע מעצימת עיניים, מלאה או חלקית,
ולעשות שימוש אך ורק בתמונות אשר השימוש בהם הותר, תוך תיעוד הרישיון ואופן השגתו.
