האם בכל מצב רשאי אדם לעשות שימוש אמת בשמו?

לפני מספר שבועות התייצב במשרדי אדון ראלף לורן מנתניה. ולא, זו אינה בדיחה.

"החלפתי את השם שלי בתעודת זהות וזה השם הרשמי", הוא הסביר לי והציג את ההוכחות, "עכשיו אף אחד לא יוכל למנוע ממני מלמכור חולצות 'ראלף לורן' שעיצבתי בסטודיו שלי בנתניה. זה שמי וזכותי לעשות בו שימוש", הסביר לי כשעל פניו חיוך 'דפקתי את המערכת'. 

לאחר שלגם מכוס הקפה וכרסם עוגיה או שניים, הסברתי לו שהתמונה, כך נראה, מורכבת יותר.

אמנם, בסעיף 47 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 נקבע כי:

"רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו...", 

ואולם, בפסיקת בתי המשפט נקבע כי זכותו של אדם לעשות שימוש אמת בשמו היא זכות יחסית, אותה יש לאזן אל מול זכות הקניין של בעל סימן מסחר רשום בסימנו. 

לאור זאת בעבר בית המשפט העליון כי:

"אין ליתן לאדם רישיון בלתי מוגבל לעשות שימוש בסימן מסחר של אחר, תוך פגיעה בוטה בזכויותיו של האחר ותוך הטעיית הציבור. אין אדם רשאי לעשות כן אף אם רצה המקרה וסימן המסחר משמש גם כשמו שלו...זכות השימוש מותנה בכך שהשימוש שנעשה בשם יהא שימוש בתום לב". 

[ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד, פ"ד נח(4) 314].

כלומר, שימוש אמת בשמו של אדם במסגרת עסקו אפשרי בכפוף לכך שמדובר בשימוש שנעשה בתום לב ואשר אין בו פגיעה בזכויותיו של האחר והטעייה של הציבור. 

מתח זה בא לידי ביטוי בעניין שנדון לפני זמן מה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני כבוד השופט הבכיר גדעון גינת (אשר פרש בינתיים מכס השיפוט) [ת.א. (מחוזי ת"א) 28998-12-11 רונית רפאל לייטרסדורף ואח' נ' רונית אלטמן רפאל (15.9.2014)]. 

המדובר היה בתביעת רשת מכוני הקוסמטיקה הבינלאומית "רונית רפאל" והעומדת בראשה, הגב' רונית לייטרסדורף-רפאל כנגד הגב' רונית רפאל-אלטמן, אשר שם נעוריה 'רונית רפאל', ואשר הפעילה סלון קוסמטיקה קטן תחת השם "pure beauty – בהנהלת רונית רפאל". 

בית המשפט קיבל את תביעתה של הרשת הגדולה וחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים עקב הפרת סימני מסחר ועוולת גניבת עין, וזאת, למרות שלא היה חולק על כך כי הנתבעת עשתה שימוש אמת בשם נעוריה, שימוש אשר בית המשפט התרשם כי הוא נעשה שלא בתום לב, לאור מודעותה של הנתבעת למוניטין הרב של התובעות. 

"בענייננו, הנתבעת עשתה שימוש בשם נעוריה המלא, הזהה לסימן שבבעלות התובעות, בתחום השירותים אותם הקנו התובעות ללקוחותיהן, בעודה מודעת היטב לקיומו של מותג התובעות בטרם עשתה בו שימוש ואף למוניטין הרב שצבר מותג זה....לו ביקשה הנתבעת לעשות שימוש בתום-לב בשמה, יכלה להשתמש בשמה הפרטי בלבד, באופן שאינו מבלבל צרכנים פוטנציאליים באשר לזהותה". 

הנה כי כן, בטרם קורא אדם על עסקו בשמו עליו לבחון היבט אפשרי של פגיעה בגורם בעל מוניטין הפועל בשוק, בפרט במצב בו ההבדל המרכזי בין העסקים הוא בגודל ובהיקף שאז, לדברי בית המשפט, עסקינן "במצב קלאסי המהווה קרקע נוחה לנתבעת להיבנות מהמוניטין הרב שצברו התובעות בתחום עיסוקה".

וראלף לורן מנתניה? הוא יצא קצת מאוכזב מהפגישה. השמועה אומרת שבימים שלאחריה הוא נצפה עומד בתור במשרד הפנים כשהוא ממלא טופס בקשה לשינוי שם.  

רישום סימן מסחר תלת ממדי

ביום 16.3.2015 נכנס לתוקפו חוזר רשם סימני המסחר מספר 032/2015, חוזר המפרט את מדיניות רשות סימני המסחר ביחס לרישום סימן מסחר תלת ממדי.   

כחלק מניסיונם של בעלי מותגים לבדל את מוצריהם ביחס למתחריהם, בוחרים חלקם לשווק את המוצר בעיצוב חזותי ייחודי ה"תופס" את עיני הצרכן ומקל עליו לזהות את מקור המוצר. כך למשל, משקאות כמו קוקה קולה או וויסקי ג'וני ווקר, מזוהים על-ידי רבים בזכות צורת הבקבוק הייחודית שלהם, ביחס למשקאות מתחרים. בדומה לכך, מזוהה שוקולד טובלרון עם האריזה המשולשת מוארכת. 

ככלל, הדרך הטבעית ליצור הגנה על עיצוב חיצוני תלת-ממדי של מוצר הינה באמצעות מדגם רשום. ואולם, למדגם רשום מגבלות שונות ביחס לסימן מסחר. אחת מהן היא העובדה כי המדובר בזכות התקפה למשך 5 שנים בלבד, ואשר ניתן לחדשה רק פעמיים כך שבסך הכל נהנה בעל המדגם מזכות שימוש ייחודית לתקופה של 15 שנים במצטבר, לכל היותר. 

מסיבה זו, בין היתר, מעדיפים רבים לנסות ולרשום את העיצוב כסימן מסחר המקנה זכות שימוש ייחודית לתקופה של 10 שנים ואשר ניתן לחדשה פעמים נוספות ללא הגבלה.

פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה את המונח סימן כ"אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלשה", ובכך מאפשרת, עקרונית, רישום סימן מסחר תלת-ממדי.  

ואולם לאור העובדה כי עיצובם החזותי של מוצרים מוכתב לעתים קרובות מאילוצים פונקציונליים ואסתטיים, הרי שמתן זכות שימוש ייחודית לגורם מסוים לשימוש בעיצוב עלול לפגוע אנושות בתחרות החופשית ולמנוע משחקנים בשוק הרלוונטי מלעשות שימוש בעיצובים פונקציונליים שהשימוש בהם הכרחי. כך למשל, הענקת סימן מסחר על עיצוב של בקבוק "רגיל" עלולה הייתה למנוע מכל משווקי המשקאות למיניהם את האפשרות למכור את משקאותיהם בבקבוק "רגיל", הציבור היה יוצא נפסד מכך.

בעקבות זאת ולאחר שישב על המדוכה, ניסח בית המשפט העליון תנאים שרק בהתקיימם ניתן יהיה לרשום סימן תלת ממדי [ראו  פסק הדין מתווה הדרך 11487/03 Augost Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון

בע"מ (23.3.2008)]. בעקבות פורסם חוזר רשם סימני המסחר מ.נ. 61, אשר קלט לתוכו את העקרונות אותם קבע בית המשפט העליון, ולפיהם ניתן יהיה לשקול דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר במקרים בהם יוכח (באמצעות ראיות) כי התקיימו 3 תנאים מצטברים:

א. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.

ב. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.

ג. כתוצאה מהשימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.

בעקבות זאת אף נתקבלו במרוצת הזמן בקשות לרישום סימן מסחר תלת ממדי, אחת המפורסמות שבהן, כך נראה, היא הבקשה לרישום סימן מסחר על נעלי Crocs [בקשה לרישום סימן מסחר מספר 212302 ו-212303 החלטת כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני-כספי (15.1.2013)].

בחוזר שפורסם לאחרונה והמבטל את חוזר מ.נ. 61 רוככה, במידת מה, מדיניות רשות סימני המסחר ביחס לסימן תלת ממדי ונקבע בו כי במקרים בהם הדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור המוצר, כדוגמת "סימן הבית" של היצרן, תישקל האפשרות לפטור אותו מהצורך להוכיח את כל שלושת התנאים.  

כלומר, עיצוב של בקשת הסימן באופן מושכל יכול שיקל באופן ניכר על הדרך לאישורו, וכדאי לקחת זאת בחשבון.