אחד משמות האל בספרות המקראית הוא "השם הנכתב יוד הא ואו הא והוא 'השם המפורש'"(רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי התורה פ"ו ה"ב). ע"פ ההלכה היהודית יש לנהוג כבוד בשם זה, אין למחקו ואין להשליך לאשפה כתבים הכוללים אותו, אלא לגנזם. כמו כן, בעוד שעד תקופת בית שני הגו שם זה בטקסים מיוחדים שנערכו במקדש, הרי שבעקבות הוראת שמעון הצדיק חדלו מלבטא אותו ככתבו ואף בקריאת התורה מבטאים אותו בשם "א-דני". אף חכמי הקבלה שטוו מסכת רעיונית סביב שם זה ו"נאלצו" להשתמש בו, נזהרו שלא לבטא אותו ככתבו אלא בצורה עקיפה כ"שם הוי"ה" (או "יוד-קא-וו-קא").
לאחרונה, נדרשה הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים להכריע, האם ראוי לאפשר לגורם כלשהו לרשום את השם המפורש כשם מתחם (ובהמשך להפעיל תחתיו אתר אינטרנט). המדובר בוועדה שהחלה לפעול בחודש פברואר, 2012 והוקמה ע"י איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC), הגורם המוסמך לרשום שמות מתחם עם הסיומת IL.
הקצאת שמות המתחם מתנהלת תחת רשימת כללים בינלאומיים המיושמים בכל מדינה ע"י הארגון המוסמך לכך, בתוכה. בסעיף 7.3 ברשימת הכללים נקבע כי לא יוקצו כשמות מתחם:
"שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל".
בבואם לבחון את "כשירותו" של השם המפורש להירשם כשם מתחם בישראל, נחלקו חברי הוועדה:
לדעת חבר הוועדה פרופ' מיכאל בירנהק, לא ניתן לפסול את השם המפורש מלהירשם כשם מתחם וזאת כיון שאינו מהווה מילה גסה ומכיוון שהשימוש בו לא נאסר בחוק. לדעת בירנהק, העובדה שיהיו מי שייפגעו מרישום השם המפורש כשם המתחם אינה מצדיקה את פסילתו כשם מתחם, וזאת, כיון שהשם מצוי ממילא ברשת (למשל באתרים המצטטים את התנ"ך ככתבו). בנוסף, על מנת להיחשף לשם המתחם יידרש הגולש לפעולה אקטיבית – הקשת השם המפורש בשורת הכתובות - כך שמי שייפגע מקיום השם כשם מתחם כלל לא ייחשף אליו, אא"כ יחפוץ בכך. אל דעתו הצטרף גם השופט (לשעבר) בועז אוקון שאף ציין כי השם המפורש מופיע כערך באתר וויקיפדיה.
עמדה שונה לחלוטין הביעה חברת הוועדה הסופרת יוכי ברנדס. לדברי ברנדס:
"האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית...י-ה-ו-ה צריך, לפי דעתי, להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר. איני יכולה, וגם איני רוצה, לאסור בחוק על כתיבת האותיות י-ה-ו-ה ברשות היחיד (למשל: על קירות הבתים ואפילו בספרים), אבל רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה".
אל עמדת ברנדס הצטרף גם הנק נוסבכר, איש איגוד האינטרנט הישראלי. בדבריו הצביע נוסבכר על סמכותו של רשם החברות למנוע מחברה להירשם תחת שם הפוגע, לדעתו, בתקנת הציבור (סמכות המוסדרת כיום בסעיף 28 לחוק החברות, התשנ"ט-1999). בעבר, אף אישר בג"צ החלטה של רשם החברות לסרב לרשום כשם חברה את השם "סרטי הכותל", וזאת כיון שראה בשם זה "זלזול בערכים הדתיים הלאומיים של עם ישראל ופגיעה ברגשות הציבור וחלק ממנו" [בג"צ 124/70 כוכבי שמש נ' רשם החברות, פ"ד כה(1) 505]. דעת נוסבכר, רשאית הוועדה להסתמך על "תקנות רשם החברות", כלשונו, ולפסול את רישום השם המפורש כשם מתחם בהיות רישומו כשם מתחם פוגע ברגשות הציבור.
לטעמי אין צורך להרחיק לכת לדיני החברות. כאמור, כללי רישום שמות המתחם קובעים במפורש כי "שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור" לא ירשמו כשמות מתחם, גם אם השימוש בהם אינו נוגד את החוק. סמכות זו אף הוזכרה במפורש במסמך שהפיץ איגוד האינטרנט הישראלי ואשר מסדיר את נוהל עבודת הוועדה.
כמו כן ספק גדול בעיני אם עובדת הופעתו של השם המפורש ברשת האינטרנט הופכת אותו לכשיר להירשם כשם מתחם. עינינו הרואות כי רשת האינטרנט רוויה בשמות ובתכנים לא ראויים רבים אשר עצם הימצאותם ברשת אינה הופכת אותם למכובדים, לכולי עלמא. על מנת לבחון פגיעה ברגשות הציבור מוטב היה, לטעמי, לפנות בדרך כלשהי אל הציבור (למשל באמצעות סקר) ולא לקבוע הנחות מוצא שונות של חברי הועדה , אשר כבודם במקומו מונח, כעובדות וכדעת הציבור.
בסופו של יום, אישרה הועדה את רישום השם המפורש כשם מתחם, למרות היעדר הכרעה בעניין בין חבריה, וזאת לאור הכלל לפיו על-מנת לפסול שם מלהירשם כשם מתחם יש צורך בהחלטה שתתקבל ע"י רוב חברי הוועדה, ומכלל הלאו אתה שומע הן.
ראו: הוועדה לבחינת שמות מתחם, החלטה 1/12 (15.2.2012).
