"עו"ד
אהרונוב? שלום! יש לי אתר אינטרנט. באתר אני מפרסם מאמרים בנושאים שונים. לאחרונה גיליתי
שמאמר שפורסם באתר שלי הועתק לאתר אחר. האם אני יכול לתבוע את המעתיק על
100,000 ש"ח?".
כעו"ד המתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט, אני נתקל בשאלות מסוג זה כמעט מדי יום. לעתים קרובות אני אף נתקל בגרסתה ההפוכה של השאלה, למשל, משהו בסגנון:
"עו"ד אהרונוב? שלום! ברשותי אתר אינטרנט ואני מעסיק סטודנט פרילנסר שכותב מאמרים לפרסום באתר. אתמול קיבלתי מכתב מעו"ד שמאיים עלי בתביעה על-סך 200,000 ש"ח כיון שלטענתו מרשו זיהה חמשה משפטים שהועתקו ע"י הפרילנסר שלי, מהאתר שלו. האם אני עומד לפשוט רגל? האם יש דרך להמיר את הגזירה בעבודות שירות לטובת הקהילה?"
ובכן, חברות וחברים: בין סוגי היצירות המוגנות ע"פ חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, יצירות שאין לעשות בהן שימוש מפר ללא הסכמת בעל הזכויות ביצירה, כלולה גם היצירה הספרותית. יצירה ספרותית, לצורך העניין, היא כל יצירה "המבוטאת בכתב". למשל: מאמר שפורסם באתר אינטרנט.
ואולם, לא כל גיבוב של מילים יחשב ליצירה ספרותית. על-מנת שטקסט כלשהו יחשב ליצירה ספרותית, עליו להיות תוצר של השקעה מינימלית, ולגלם בתוכו מידה מינימלית של יצירתיות ומקוריות. לכן, יתכן וטקסט קצר הנעדר כל ייחודיות לא יחשב כיצירה. במצב כזה, אף אם יעלה בידיו של מחבר הטקסט להוכיח כי מאן דהו העתיק את המאמר או חלק ממנו, הרי שפעולת ההעתקה לא תחשב להפרת זכות יוצרים כיון שהתוכן שהועתק אינו בגדר "יצירה". דוגמא לכך הבאתי בעבר במאמר שפורסם באתר הפורומים המשפטיים, והתייחס לפס"ד של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בו נדחתה תביעה נגד אחת מלקוחותיי, לאחר שעלה בידינו לשכנע את ביהמ"ש כי קטע שהועתק ע"י כותבת-פרילנסרית לאתרה של הנתבעת, לא היה ראוי להיחשב כיצירה [רע"א (ב"ש) 39695-05-10 נהון נ' נוריאל].
יתרה מכך, אף במקום בו קטע המועתק מאתר לאתר יחשב ל"יצירה", יתכן ויימנע מבעל האתר ממנו הועתק הקטע, לתבוע את המעתיק.
במציאות משפטית זו נפגשו לאחרונה בעלי אתר אינטרנט אשר הגישו תביעה בגין הפרת זכות יוצרים, בעקבות העתקת קטעים ממאמרים שפורסמו באתרם. המדובר היה, במאמרים שחוברו עבור האתר ע"י כותבים חיצוניים-פרילנסרים ופורסמו באתר התובעים. לאחר שגילו את ההעתקה, תבעו בעלי האתר את המעתיקים (לכאורה), אך מסיבות השמורות עמם נמנעו מלצרף לתביעה את כותבת המאמרים עצמם, כתובעת. לטענתם, די בכך שהכותבת כתבה את הקטע על מנת לפרסמו באתר שלהם בכדי להקנות להם זכות תביעה כנגד המעתיקים.
ואולם, שופטת בימ"ש השלום בת"א ריבה ניב דחתה את התביעה, תוך שהיא מדגישה מספר מושכלות יסוד בדיני זכויות יוצרים. אחד ממושכלות יסוד אלו מתבטא בקביעת חוק זכות יוצרים לפיה "היוצר של היצירה הוא הבעלים הראשון בה" [ראו סעיף 33(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007].
ככל שנוצר עימות בין מי שיצר את היצירה בפועל לבין מי שהעתיק אותה, הרי שזהות המתעמתים ברורה. ואולם, במקרים מסויימים הסיטואציה מורכבת יותר. כך למשל, ביחס ל"יצירה מוזמנת" - יצירה שמזמין אדם מהיוצרת, ומיועדת מלכתחילה עבור המזמין. למשל, מקרה של בעל אתר המזמין מאמרים מכותבת-פרלינסרית תמורת תשלום הוא אחת הדוגמאות לקשר שכזה.
ביחס ל"יצירה מוזמנת" קובע החוק כי זכות היוצרים ביצירה המוזמנת הינה, של היוצר, ולא של המזמין, וזאת, ככל שלא הוסכם אחרת בין הצדדים [סעיף 35א לחוק].
כלומר, לענייננו: זכות היוצרים במאמר מוזמן היא של הכותב, וזאת, ככל שלא הוסכם אחרת בין בעל האתר, המזמין, לבין היוצרת, הכותבת.
עוד קובע החוק כי על-מנת להעביר את זכות היוצרים ולמעשה, אף את הזכות לתבוע את המעתיק, על הצדדים לערוך חוזה או לנסח רישיון בכתב [סעיף 37(ג) לחוק]. אמנם, דרישה זו פורשה בפסיקת בתי המשפט כדרישה ראייתית בלבד, כך לעתים ניתן יהיה להסתפק בראיות ממשיות אחרות לכך שהועברה הזכות. ואולם, בהיעדר ראיות פוזיטיביות להעברת הזכות, תיוותר זכות היוצרים בידי היוצר-הפרילנסר.
במקרה זה וכיון שהתובעים לא הצליחו להוכיח כי זכות היוצרים במאמר הועברה להם ע"י הכותבת, מי שכלל לא צורפה לתביעה ואף לא הוזמנה על-ידם לעדות, קבע ביהמ"ש כי דין התביעה להידחות, וזאת, אף מבלי להידרש לשאלה האם הקטע שהועתק מהווה "יצירה" שהעתקתה מהווה הפרה.
כך, במקום לזכות בפיצוי על-סך 120,000 ש"ח נאלצו התובעים לשלם הוצאות משפט לנתבעים, ע"ס 15,000 ש"ח [ת.א. (ת"א) 3087-12-10 אתיקה השקעות בע"מ ואח' נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ ואח'].
לסיכום, כמה כללי הפעלה והוראות שימוש:
א. העתיקו מהאתר שלכם? אל תרוצו להגיש תביעה לפני שבחנתם את העניין בעזרת עו"ד הבקיא בדיני זכויות יוצרים ואינטרנט. החלטות חפוזות ובדיקה לא מקצועית עלולים לעלות בהוצאות משפט, וחבל.
ב. אתם בעלי אתר אינטרנט ו"מוציאים עבודה" לפרילנסרים.מצוין. ואולם, חשוב מאוד להסדיר את מערכת הזכויות של כל צד בהסכם מפורט ומקצועי. הסכם טוב, יכול לחסוך כאבי ראש מיותרים לאחר מכן. אם אתם כותבי המאמרים, הרי שחשיבות ההסכם אף גדלה שבעתיים.
ג. תבעו אתכם על הפרת זכות יוצרים? זה הזמן להרגע ולפעול בקור רוח, לשכור עו"ד בעל ניסיון ומומחיות בתחום ולבחון את התביעה לעומקה. זכרו: לעתים, התובע כלל אינו בעל זכות התביעה ומתפרנס מכניעה מהירה של נתבעים החוששים ממאבק.
כעו"ד המתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט, אני נתקל בשאלות מסוג זה כמעט מדי יום. לעתים קרובות אני אף נתקל בגרסתה ההפוכה של השאלה, למשל, משהו בסגנון:
"עו"ד אהרונוב? שלום! ברשותי אתר אינטרנט ואני מעסיק סטודנט פרילנסר שכותב מאמרים לפרסום באתר. אתמול קיבלתי מכתב מעו"ד שמאיים עלי בתביעה על-סך 200,000 ש"ח כיון שלטענתו מרשו זיהה חמשה משפטים שהועתקו ע"י הפרילנסר שלי, מהאתר שלו. האם אני עומד לפשוט רגל? האם יש דרך להמיר את הגזירה בעבודות שירות לטובת הקהילה?"
ובכן, חברות וחברים: בין סוגי היצירות המוגנות ע"פ חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, יצירות שאין לעשות בהן שימוש מפר ללא הסכמת בעל הזכויות ביצירה, כלולה גם היצירה הספרותית. יצירה ספרותית, לצורך העניין, היא כל יצירה "המבוטאת בכתב". למשל: מאמר שפורסם באתר אינטרנט.
ואולם, לא כל גיבוב של מילים יחשב ליצירה ספרותית. על-מנת שטקסט כלשהו יחשב ליצירה ספרותית, עליו להיות תוצר של השקעה מינימלית, ולגלם בתוכו מידה מינימלית של יצירתיות ומקוריות. לכן, יתכן וטקסט קצר הנעדר כל ייחודיות לא יחשב כיצירה. במצב כזה, אף אם יעלה בידיו של מחבר הטקסט להוכיח כי מאן דהו העתיק את המאמר או חלק ממנו, הרי שפעולת ההעתקה לא תחשב להפרת זכות יוצרים כיון שהתוכן שהועתק אינו בגדר "יצירה". דוגמא לכך הבאתי בעבר במאמר שפורסם באתר הפורומים המשפטיים, והתייחס לפס"ד של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בו נדחתה תביעה נגד אחת מלקוחותיי, לאחר שעלה בידינו לשכנע את ביהמ"ש כי קטע שהועתק ע"י כותבת-פרילנסרית לאתרה של הנתבעת, לא היה ראוי להיחשב כיצירה [רע"א (ב"ש) 39695-05-10 נהון נ' נוריאל].
יתרה מכך, אף במקום בו קטע המועתק מאתר לאתר יחשב ל"יצירה", יתכן ויימנע מבעל האתר ממנו הועתק הקטע, לתבוע את המעתיק.
במציאות משפטית זו נפגשו לאחרונה בעלי אתר אינטרנט אשר הגישו תביעה בגין הפרת זכות יוצרים, בעקבות העתקת קטעים ממאמרים שפורסמו באתרם. המדובר היה, במאמרים שחוברו עבור האתר ע"י כותבים חיצוניים-פרילנסרים ופורסמו באתר התובעים. לאחר שגילו את ההעתקה, תבעו בעלי האתר את המעתיקים (לכאורה), אך מסיבות השמורות עמם נמנעו מלצרף לתביעה את כותבת המאמרים עצמם, כתובעת. לטענתם, די בכך שהכותבת כתבה את הקטע על מנת לפרסמו באתר שלהם בכדי להקנות להם זכות תביעה כנגד המעתיקים.
ואולם, שופטת בימ"ש השלום בת"א ריבה ניב דחתה את התביעה, תוך שהיא מדגישה מספר מושכלות יסוד בדיני זכויות יוצרים. אחד ממושכלות יסוד אלו מתבטא בקביעת חוק זכות יוצרים לפיה "היוצר של היצירה הוא הבעלים הראשון בה" [ראו סעיף 33(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007].
ככל שנוצר עימות בין מי שיצר את היצירה בפועל לבין מי שהעתיק אותה, הרי שזהות המתעמתים ברורה. ואולם, במקרים מסויימים הסיטואציה מורכבת יותר. כך למשל, ביחס ל"יצירה מוזמנת" - יצירה שמזמין אדם מהיוצרת, ומיועדת מלכתחילה עבור המזמין. למשל, מקרה של בעל אתר המזמין מאמרים מכותבת-פרלינסרית תמורת תשלום הוא אחת הדוגמאות לקשר שכזה.
ביחס ל"יצירה מוזמנת" קובע החוק כי זכות היוצרים ביצירה המוזמנת הינה, של היוצר, ולא של המזמין, וזאת, ככל שלא הוסכם אחרת בין הצדדים [סעיף 35א לחוק].
כלומר, לענייננו: זכות היוצרים במאמר מוזמן היא של הכותב, וזאת, ככל שלא הוסכם אחרת בין בעל האתר, המזמין, לבין היוצרת, הכותבת.
עוד קובע החוק כי על-מנת להעביר את זכות היוצרים ולמעשה, אף את הזכות לתבוע את המעתיק, על הצדדים לערוך חוזה או לנסח רישיון בכתב [סעיף 37(ג) לחוק]. אמנם, דרישה זו פורשה בפסיקת בתי המשפט כדרישה ראייתית בלבד, כך לעתים ניתן יהיה להסתפק בראיות ממשיות אחרות לכך שהועברה הזכות. ואולם, בהיעדר ראיות פוזיטיביות להעברת הזכות, תיוותר זכות היוצרים בידי היוצר-הפרילנסר.
במקרה זה וכיון שהתובעים לא הצליחו להוכיח כי זכות היוצרים במאמר הועברה להם ע"י הכותבת, מי שכלל לא צורפה לתביעה ואף לא הוזמנה על-ידם לעדות, קבע ביהמ"ש כי דין התביעה להידחות, וזאת, אף מבלי להידרש לשאלה האם הקטע שהועתק מהווה "יצירה" שהעתקתה מהווה הפרה.
כך, במקום לזכות בפיצוי על-סך 120,000 ש"ח נאלצו התובעים לשלם הוצאות משפט לנתבעים, ע"ס 15,000 ש"ח [ת.א. (ת"א) 3087-12-10 אתיקה השקעות בע"מ ואח' נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ ואח'].
לסיכום, כמה כללי הפעלה והוראות שימוש:
א. העתיקו מהאתר שלכם? אל תרוצו להגיש תביעה לפני שבחנתם את העניין בעזרת עו"ד הבקיא בדיני זכויות יוצרים ואינטרנט. החלטות חפוזות ובדיקה לא מקצועית עלולים לעלות בהוצאות משפט, וחבל.
ב. אתם בעלי אתר אינטרנט ו"מוציאים עבודה" לפרילנסרים.מצוין. ואולם, חשוב מאוד להסדיר את מערכת הזכויות של כל צד בהסכם מפורט ומקצועי. הסכם טוב, יכול לחסוך כאבי ראש מיותרים לאחר מכן. אם אתם כותבי המאמרים, הרי שחשיבות ההסכם אף גדלה שבעתיים.
ג. תבעו אתכם על הפרת זכות יוצרים? זה הזמן להרגע ולפעול בקור רוח, לשכור עו"ד בעל ניסיון ומומחיות בתחום ולבחון את התביעה לעומקה. זכרו: לעתים, התובע כלל אינו בעל זכות התביעה ומתפרנס מכניעה מהירה של נתבעים החוששים ממאבק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה