"ויקיפדיה" בשימוש בתי-המשפט

לפני מספר שבועות יצא לאור הספר "רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע" (הוצ' הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א).

המדובר באסופת מאמרים העוסקים בממשק בין משפט וטכנולוגיה ואשר חוברו ע"י חוקרים הפועלים כיום בישראל. עורכי הספר הם פרופ' ניבה אלקין-קורן, מי שמכהנת כדיקן הפקולטה למשפטים וראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, ופרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. 

"אינטרנט" בפסיקת בתי-המשפט
  

פרופ' אלקין-קורן ופרופ' בירנהק, מחשובי החוקרים הפועלים כיום בישראל בתחומים אלו, אף תרמו לספר ארבעה מאמרים מרתקים שחברו במשותף. באחד ממאמריהם סקרו את מופעי המונח "אינטרנט" בפסיקת בתי-המשפט בישראל, החל מפסה"ד הראשון שאזכר מונח זה וניתן בשנת 1997 ועד לשנת 2010 בה נערך המחקר שבבסיס מאמר זה [ראו:"'אינטרנט' בפסיקה בישראל: ספירת מלאי", עמ' 47-63 בספר הנ"ל; פסה"ד הישראלי הראשון בו אוזכר המונח "אינטרנט" הוא פסה"ד של ביה"ד הארצי לעבודה דב"ע נז/3-164 עופרי נ' אלקטרוניקס ליין (א.ל.) בע"מ, פורסם באתר "נבו").

תוצאות המחקר מלמדות כי עם השנים מופיע המונח "אינטרנט" ביותר ויותר פס"ד של הערכאות השונות. הרשו לי להניח, כי לא נפלתם מהכיסא למקרא ממצא זה. אגב, רובם המוחלט של האזכורים, כ-72%, הם אגביים ולא עוסקים מהותית באינטרנט ובהסדרה המשפטית הייחודית שהוא מצריך.

הויכוח סביב אמינותו של אתר "ויקיפדיה"

 

המחברים לא הסתפקו בסקירת מופעי המונח "אינטרנט" בפסיקת בתי-המשפט וביקשו לבחון, בנוסף, את מידת השימוש שעושים בתי-המשפט באחת מהתופעות האינטרנטיות הבולטות כיום: האתר ויקיפדיה.

קצת היסטוריה: האתר "ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית", הוקם בשנת 2001 ומנוהל ע"י קרן ויקימדיה. האתר מהווה למעשה נציקלופדיה הנכתבת בפועל ע"י הגולשים/קוראים אשר כל אחד מהם יכול לכתוב ערכים באתר או לערוך ערכים קיימים. התוצאה היא מערכת ידע מקיף המחולק לערכים שונים ותוך שהערכים נכתבים בשפות שונות ואשר לכל גולש גישה חופשית אליו. רובנו מכירים היטב את הגרסה העברית של האתר, שהיא אחת מני רבות. כך למשל, פועל האתר אף בגרסה אידישאית בשם "וויקיפעדיא"). במקרים רבים, מופיע הערך של ויקיפדיה כ"תוצאה ראשונה" של חיפוש הערך במנוע החיפוש של Google, ולא בכדי. נסו ותיווכחו בכך.

ואולם, אליה וקוץ בה: המציאות בה כל גולש יכול לנסח תכנים ו/או לערוך אותם פותחת פתח להשתרבבותם של תכנים מוטעים המוצגים כעובדות. חמור מכך, האתר מהווה לעתים כר פורה למניפולציות של גורמים מסחריים ובעלי אינטרסים שונים המנצלים את החזות התמימה והאובייקטיבית של האתר בכדי לשתול בו מסרים שישרתו אותם.

  

מנגד, טוענים קברניטי האתר וחסידיו כי מעורבותם האפשרית של כלל הגולשים בתכני האתר מצמצמת את זמן הקיום של תכנים שגויים או מניפולטיביים. האתר אף מתנהל לאור מערכת כללים ומסתייע בעורכים-ותיקים שתפקידם לפקח, במידת מה, על הפעילות בו. בעניין זה מציינים המחברים את הבדיקה שערך כתב העת החשוב Nature, במסגרתה נבדקו 42 ערכים מקבילים באתר ובאנציקלופדיה רבת המוניטין "בריטניקה". מסקנת הבודקים הייתה בעוד שבערך המופיע בויקיפדיה אותרו, בממוצע, 4 אי-דיוקים, הרי שערך ממוצע בבריטניקה היו, בממוצע,  4 אי דיוקים, כך שהפער בין האנציקלופדיות אמנם קיים אך אינו רחב במיוחד.

תוצאות מפתיעות אף יותר עלו במחקר שנערך במשותף ע"י המרכז הרפואי 'שיבא' בתל-השומר ובית החולים 'ג'פרסון' בפילדלפיה ארה"ב והשווה בין מידע המופיע בויקיפדיה בעניין מחלת הסרטן לבין מידע מקביל באתר של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב. למרבה ההפתעה, גילה המחקר כי "לא נמצא הבדל בין האתרים מבחינת היקף התוכן או ירידה לפרטים. שניהם הציגו חומר בדומה למה שמופיע בספרות מקצועית, ושניהם הקדישו מעט מאוד מקום לאספקטים השנויים במחלוקת בטיפול בסרטן" [ראו דברי עורך המחקר ד"ר יעקב לורנס, "בשיבא חוקרים את אמינות האינטרנט", נצפה ביום 23.10.2011 באתר האינטרנט של ביה"ח שיבא בכתובת http://ella.sheba.co.il/162/39.htm". מאמרם של אלקין-קורן ובירנהק לא התייחס למחקר זה].

"ויקיפדיה" בשימוש בתי המשפט

רבים מאיתנו עושים כיום שימוש תדיר במאגר ויקיפדיה בכדי לדלות מידע ראשוני. ואולם, המחקר שבבסיס מאמר זה גילה כי לאחרונה מתרחב השימוש של בתי-המשפט במאגר של ויקיפדיה. עד למועד הבדיקה שערכו המחברים במהלך שנת 2010, אותרו על-ידם 35 אזכורים של האתר בפסיקת הערכאות השונות בישראל (האזכור הראשון הוא בפס"ד של בימ"ש השלום ברמלה ת"א 9646/01 בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ נ' אברהם אליהו ובנין קידוחים בע"מ, פורסם באתר "נבו"). בין הערכים אליהם הפנו בתי-המשפט בפסיקותיהם ניתן למצוא את ערכים כדוגמת: "פדופיל", "מזרחיים", טוקבק", "דואר זבל" ואחרים. לרוב, המדובר היה באזכורים שלא השליכו באופן ישיר על ההכרעה שבבסיס פסק-הדין.

ואולם, אזכור אתר ויקיפדיה במסגרת תיק רצח שנדון בביהמ"ש המחוזי בחיפה הטריד במיוחד את המחברים [תפ"ח (מחוזי חיפה) 5021/08 מדינת ישראל נ' עומר, פורסם באתר "נבו"].

במסגרת הדיון בתיק העיד הנאשם כי ירה "כדורי דום דום" בהרוג. הכדורים שהוצאו מגופת ההרוג היו כדורים מסוג "hollowpoint". האם "כדורי דום דום" וכדורי "hollowpoint" חד הם? אם כן, בפנינו הודאה של הנאשם ביסודות העובדתיים של העבירה. אם לא, הרי שהמקרה מורכב יותר. מושגים אלו הופיעו בחוות-דעת של קצין מעבדת נשק, אשר נדונה בפני ביהמ"ש אך משמעותם לא הובררה כל צרכה. לכן, פנה ביהמ"ש לערך " Hollow Point Bullet" בויקיפדיה תוך שהוא למד ממנה כי כדורי "דום דום" הם כדורי "hollowpoint", הבחנה שסללה את הדרך להרשעת הנאשם.

דעת המחברים אינה נוחה מכך שביהמ"ש עושה שימוש באתר ויקיפדיה משל היה מדובר בספרות מקצועית, למרות שמדובר באתר שספק רב אם ניתן להסתמך על המידע המופיע בו כאל מידע מקצועי ואמין. לדידם, הסתמכות כזו בעייתית במיוחד כשעסקינן בתיק רצח.

לטעמי, מאידך, אין לא לפסול הסתמכות על מקורות כויקיפדיה באופן אוטומטי אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. בסופו של דבר, הטכנולוגיה, האינטרנט ואתרים מסוגו של ויקיפדיה הולכים ותופסים מקום מרכזי בחיינו ובאופן בו אנו תופסים אותם, ואך טבעי הוא שרישומם יהיה ניכר בעתיד בפסיקת בתי המשפט. אדרבה, יתכן והפיכתו של אתר כדוגמת ויקיפדיה למקור מידע מרכזי תסייע למלאכת סינון הטעויות המשתרבבות אליו כך שהחברה כולה תצא נשכרת. בד בבד, חשוב כמובן להדגיש את הסכנות הטמונות בהסתמכות על ויקיפדיה ולקוות כי החברה בכללה ומערכת המשפט בפרט תדענה להשתמש בכלי באופן מושכל, מבלי לזנוח אותו כליל או להפוך אותו לאורקל של המאה ה-21.