לפני מספר ימים נחה עלי הרוח (מה שלא קורא לעתים קרובות) והחלטתי לצלם 'סט תמונות' של כלי המטבח הספורים המצויים בביתי. בין היתר, צילמתי את ספל הקפה החביב עלי, כשהוא מעוטר בשאריות נס-קפה-וניל וחלב 1%, ואף הצבתי את התמונה בבלוג, להנאתכם הצרופה.
האם יש לי זכות יוצרים בתמונה זו? האם מי שיעתיק את התמונה מבלוג זה ויעלה אותה באתרו האישי עלול לגלות כעבור מספר ימים כתב-תביעה אגרסיבי, פרי מקלדתי, בתיבת הדואר שלו?
בדומה לשאלות משפטיות רבות אחרות, אף התשובה לשאלה זו מורכבת במקצת.
ככלל, ע"פ החוק הישראלי, "יצירת צילום" הינה יצירה וליוצרה זכות-יוצרים בה.
ככל יצירה אחרת אשר ליוצרה זכות יוצרים בה, אף יצירת צילום צריכה לגלם בתוכה מקוריות ולהיות פרי השקעה מינימאלית של היוצר-הצלם על-מנת שתיחשב ליצירה. בהיעדר מקוריות והשקעה, אין "יצירה" וממילא אין זכות יוצרים. צילום שהוא פרי עימוד ועיצוב ייחודיים יצלח דרישות סף אלו בקלות ויהווה יצירה מוגנת.
אף כשמדובר בתמונות "פשוטות" המגמה היא שלא "להקשות" על צלמים ו"לצקת" בצילומיהם זכות יוצרים. כדברי השופטת דליה מארק-הורנצ'יק:
"על פי הדעה הרווחת בפסיקה בארה"ב גם צילום של זוג נאהבים על רקע של שקיעת השמש, או של מגדל פיזה, הגם שהוא צילום נפוץ שצולם אין ספור פעמים, עדיין יש לו ייחוד משלו, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצילם אותו, ואין שני צילומים זהים לחלוטין, כל צלם זכאי לצלם את מגדל פיזה פעם נוספת מאותה זוית ובאותם תנאי תאורה אך אין הוא רשאי להעתיק צילום שעשה אחר מבלי לקבל רשות לכך, בדרך זו המשפט מגן על ביטוי שיש בו דרגה מסוימת של מקוריות ושהוא תוצאה של כשרון ומאמץ".
[ת.א. (שלום-ת"א) 60739/04 אל-אור בע"מ נ' המועדון לספורט תרבות ונופש באוניברסיטת ת"א וא' (14.6.2006)].
ואולם, אין פירושו של דבר שלכל צילום "יש ייחוד משלול, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצילם אותו". לעתים, 'פשטותו' של הצילום תשמוט את הקרקע מתחת לזכות היוצרים של הצלם.
כך למשל, בהתייחס לתמונות סטנדרטיות של כלי בית אשר הוצגו באתר מכירות קבע לאחרונה בימ"ש השלום בת"א-יפו כי בצילומים מסוג זה "אין כל ייחודיות מקוריות, והתובע לא הוכיח כי יש בהם משהו מעבר לצילומי כלי בית אחרים...הם אינם שונים מאלה אשר מופיעים באתרים אחרים, כפי שניתן להתרשם בדוגמאות לאתרי אינטרנט אותם הציג בפני הנתבע". לאור זאת ובהתחשב בתום-לבו של הנתבע, דחה ביהמ"ש תביעה זו למרות ששוכנע כי הנתבע העתיק צילומי מוצרים מאתר אחד המכירות של התובע והציבן באתר המכירות שלו [ת.א. (שלום-ת"א) 64269/07 אלון שטיינברג נ' דן סמבירא, החלטת השופטת הבכירה חנה ינון (12.1.2011)].
בשורה התחתונה:
ניתן לומר שכמעט כל צילום יהווה יצירה המוגנת בזכות יוצרים. ואולם, לא כל צילום יהווה יצירה המוגנת בזכות יוצרים. ככל שמדובר בצילום פשוט, "ישיר" שכמותו מצויים רבים - הוא לא יהווה מושא לזכות יוצרים. רק צילום שיש בו אלמנט מסוים של ביטוי עצמי של הצלם יצדיק מתן זכות יוצרים.
אז מה נסגר עם ספל הקפה שלי?
מצד אחד, מדובר בצילום פשוט וישיר של ספל, כמותו, כך נראה, מצויים רבים. מצד שני, אני עומד על כך שיש בו מספר מאפיינים ייחודיים: הלכלוך על הדפנות, שאריות הקפה והחלב, האור המעומעם במטבח ביתי והמפה הישנה - כל אלו משווים לצילום ארומה ייחודית שיתכן ומבססת לי זכות יוצרים. מה אתם אומרים?
אולי כדאי שמישהו יעתיק אותו וינסה לאתגר בעניין את ביהמ"ש? ;)
ככלל, ע"פ החוק הישראלי, "יצירת צילום" הינה יצירה וליוצרה זכות-יוצרים בה.
ככל יצירה אחרת אשר ליוצרה זכות יוצרים בה, אף יצירת צילום צריכה לגלם בתוכה מקוריות ולהיות פרי השקעה מינימאלית של היוצר-הצלם על-מנת שתיחשב ליצירה. בהיעדר מקוריות והשקעה, אין "יצירה" וממילא אין זכות יוצרים. צילום שהוא פרי עימוד ועיצוב ייחודיים יצלח דרישות סף אלו בקלות ויהווה יצירה מוגנת.
אף כשמדובר בתמונות "פשוטות" המגמה היא שלא "להקשות" על צלמים ו"לצקת" בצילומיהם זכות יוצרים. כדברי השופטת דליה מארק-הורנצ'יק:
"על פי הדעה הרווחת בפסיקה בארה"ב גם צילום של זוג נאהבים על רקע של שקיעת השמש, או של מגדל פיזה, הגם שהוא צילום נפוץ שצולם אין ספור פעמים, עדיין יש לו ייחוד משלו, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצילם אותו, ואין שני צילומים זהים לחלוטין, כל צלם זכאי לצלם את מגדל פיזה פעם נוספת מאותה זוית ובאותם תנאי תאורה אך אין הוא רשאי להעתיק צילום שעשה אחר מבלי לקבל רשות לכך, בדרך זו המשפט מגן על ביטוי שיש בו דרגה מסוימת של מקוריות ושהוא תוצאה של כשרון ומאמץ".
[ת.א. (שלום-ת"א) 60739/04 אל-אור בע"מ נ' המועדון לספורט תרבות ונופש באוניברסיטת ת"א וא' (14.6.2006)].
ואולם, אין פירושו של דבר שלכל צילום "יש ייחוד משלול, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצילם אותו". לעתים, 'פשטותו' של הצילום תשמוט את הקרקע מתחת לזכות היוצרים של הצלם.
כך למשל, בהתייחס לתמונות סטנדרטיות של כלי בית אשר הוצגו באתר מכירות קבע לאחרונה בימ"ש השלום בת"א-יפו כי בצילומים מסוג זה "אין כל ייחודיות מקוריות, והתובע לא הוכיח כי יש בהם משהו מעבר לצילומי כלי בית אחרים...הם אינם שונים מאלה אשר מופיעים באתרים אחרים, כפי שניתן להתרשם בדוגמאות לאתרי אינטרנט אותם הציג בפני הנתבע". לאור זאת ובהתחשב בתום-לבו של הנתבע, דחה ביהמ"ש תביעה זו למרות ששוכנע כי הנתבע העתיק צילומי מוצרים מאתר אחד המכירות של התובע והציבן באתר המכירות שלו [ת.א. (שלום-ת"א) 64269/07 אלון שטיינברג נ' דן סמבירא, החלטת השופטת הבכירה חנה ינון (12.1.2011)].
בשורה התחתונה:
ניתן לומר שכמעט כל צילום יהווה יצירה המוגנת בזכות יוצרים. ואולם, לא כל צילום יהווה יצירה המוגנת בזכות יוצרים. ככל שמדובר בצילום פשוט, "ישיר" שכמותו מצויים רבים - הוא לא יהווה מושא לזכות יוצרים. רק צילום שיש בו אלמנט מסוים של ביטוי עצמי של הצלם יצדיק מתן זכות יוצרים.
אז מה נסגר עם ספל הקפה שלי?
מצד אחד, מדובר בצילום פשוט וישיר של ספל, כמותו, כך נראה, מצויים רבים. מצד שני, אני עומד על כך שיש בו מספר מאפיינים ייחודיים: הלכלוך על הדפנות, שאריות הקפה והחלב, האור המעומעם במטבח ביתי והמפה הישנה - כל אלו משווים לצילום ארומה ייחודית שיתכן ומבססת לי זכות יוצרים. מה אתם אומרים?
אולי כדאי שמישהו יעתיק אותו וינסה לאתגר בעניין את ביהמ"ש? ;)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה