יום שני, 19 בספטמבר 2011

מעין הקדמה: האם רשת האינטרנט תביא להכחדת מקצוע עריכת-הדין?

לפני מספר ימים ישבתי "לשתות משהו" עם חברי מ', מתווך דירות תל-אביבי מצליח. כבר לאחר לגימה אחת החל מ', שלא כדרכו, לבכות על "המצב".  לדבריו, נפל דבר בישראל ומה שהיה לא ישוב עוד.

"אתה מבין?" הוא שאל, "פעם כל מי שרצה למכור או לקנות דירה חיפש את המתווך. היום כולם הולכים ישר לאינטרנט. רק המיואשים שלא הצליחו למכור או לקנות דירה אחרי שנה וחצי של שוטטות באינטרנט פונים אל המתווך. פעם הייתי מתווך. היום אני שדכן של "פרק ב'" ואני לא מצליח להתפרנס מהמקצוע החדש שלי", חתם בדמע.

 
"אתם עורכי-הדין", הוא המשיך, "לא מבינים את ההשפעה של האינטרנט. אתם מספקים ידע, חשיבה משפטית ויכולת ביטוי ואת אלו אי אפשר למכור באתרי אינטרנט. אחריכם ירדפו לנצח. האינטרנט לא יכול עליכם. הוא לא יבוא לייצג אנשים בבית משפט", הסביר לי שוב למה כנראה שבחרתי במקצוע הנכון.

 
ואולם, בניגוד למ', סבורים כמה חוקרי משפט וטכנולוגיה כי רשת האינטרנט מציבה סימן שאלה על מקצוע עריכת-הדין. בין אם מדובר בתחזית אפוקליפטית (בעיני עוה"ד) או ברוכה (בעיני כל השאר) לא ניתן להתעלם מההשפעה העצומה של התפתחות רשת האינטרנט על מקצוע עריכת הדין.

כבר כיום תופסת רשת האינטרנט חלק משמעותי בעבודת עוה"ד: עוה"ד עורך מחקר משפטי ומחפש פסיקה ישראלית וזרה ברשת האינטרנט; הוא מתכתב עם לקוחותיו ועמיתיו באמצעות הדואר האלקטרוני; הוא מעיין במרשמים שונים ו/או שולח מסמכים משפטיים דרך אתרי אינטרנט, וכן על זו הדרך.

רבים מעוה"ד אף מנצלים את רשת האינטרנט בכדי להטביע את חותמם: רבים מהם מתחזקים אתרי אינטרנט של משרדיהם, מנהלים פורומים משפטיים ואף, שומו שמיים, כותבים בלוג משפטי.

בד בבד, נוגסת רשת האינטרנט במגרשם הפרטי של עוה"ד. כך למשל, נזקקים כיום רבים לשירותיהם של עו"ד על-מנת שהללו יגישו עבורם בקשה לרישום סימן מסחר. ואולם, בפועל, יכול כיום כל אחד מהם להיכנס ישירות לאתר האינטרנט של רשות סימני המסחר, לקרוא בנחת את "המדריך לרישום סימן מסחר" שפרסמה הרשות, לבצע את ההוראות המרכיבות אותו, אחת לאחת, ולהגיש באופן עצמאי את הבקשה לרשות (לאחר שישלם את האגרה, כמובן...).  כך, מקומו של עוה"ד ש"תיווך" עד עתה בין האדם הפשוט לרשות סימני המסחר הולך ונדחק.

אף הידע המשפטי שבעבר היה נחלתם של עוה"ד בלבד, נגיש כיום לכל דכפין. אתרי אינטרנט רבים בישראל ובעולם מספקים פלטפורמות מקצועיות המאפשרות לגולשים להפנות שאלות מקצועיות לעו"ד ולקבל מענה מקצועי מהיר וחינמי. יתרה מכך, אף תהליך ה"גוגליזציה" וה"וויקיפדיזציה" של הידע לא פסח על שדה המשפט: יכולת ניצול יעיל של הכלים האינטרנטיים מאפשרת כיום לכל אחד להיחשף למידע משפטי רחב, ללא צורך בכישורים ויכולות משפטיות ואף לא במתווכים. בעתיד, כך נראה, יחליף המענה האנושי הקולי את הטקסט האינטרנטי, כך שבמענה לשאלות או חיפושים אינטרנטיים יקבל השואל מענה קולי וישיר דרך האינטרנט, הרחק ממשרדו של עוה"ד השכונתי והמעונב (ככל שמדובר בשכונה במרכז ת"א).

יש המרחיקים לכת ומנבאים שבעתיד הרחוק ייעלמו גם אולמות המשפט המהווים כיום את הזירה המרכזית של ההליך השיפוטי. באם כיום נדחסים הצדדים ובאי-כוחם באולם ביהמ"ש בו מוכרע גורלו של סכסוך משפטי,  הרי שבעתיד יתכן וכל צד יישאר ספון במשרדו ורכון על צג מחשבו. משם, יטען את טיעוניו, ישלח את מסמכיו ויקבל את פסה"ד שיישלח אליו ישירות  ממחשבו של השופט. כבר כיום מפעילים גופים מסחריים שונים ערכאות בוררות אינטרנטית המאפשרת דיון חוצה גבולות ונטול פרצופים. כך למשל, יכולים שני גולשים הפועלים באתר המציע מנגנון שיפוטי מסוג זה, לנהל סכסוך משפטי שהתגלע ביניהם כתוצאה מהפעילות באתר, דרך מנגנון הבוררות הפנימית של האתר, כאשר כ"א מהם יושב ביבשה אחרת ו"ממייל" את טיעוניו לבורר העלום המכריע בין הצדדים, וזאת, ללא עו"ד, אולם, גלימות ומה שמסביב.

קשה לדעת היכן ייעצר תהליך זה ומה יהא בגורלו של שדה המשפט הקלאסי. בנקודת הזמן הנוכחית לא ניתן לנבא להיכן תביא מהפכת האינטרנט את התרבות האנושית בכלל, ואת התרבות המשפטית בפרט.

כיום, תודה לאל,  עדיין מניחה רשת האינטרנט לעוה"ד מקום רחב להתגדר בו ואין ביכולתה לספק את הניסיון, יכולת הניתוח וכישורי ברירת המידע המאפיינים את עוה"ד.

כך למשל, למרות שכאמור, טכנית, ניתן לבצע פעולה של רישום סימן מסחר באופן עצמאי וללא מתווך, הרי שעל מנת להבין מראש את הליך הרישום והשלכותיו לטווח הארוך, לבחור סימן בצורה מושכלת ותוך צמצום קונפליקטים אפשריים ולדעת להתנהל אל מול גורמים מתחרים יש צורך להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום ולו בכדי שלא לאבד את הנכס לטמיון ולרשום סימן שעלול שלא להחזיק מים, ביום פקודה.

יתרה מכך, הסביבה האינטרנטית מצמיחה כר נרחב של בעיות משפטיות שאף רבים מעוה"ד אינם מודעים להן והדורשות את תשומת הלב של כל גורם הפועל ברשת והמעוניין לצמצם את חשיפתו לסיכונים משפטיים (שמהווים, לרוב, גם סיכונים כספיים).

כעו"ד העוסק בדיני קניין רוחני ואינטרנט וכמי שמלווה את הרשת כמעט כשני עשורים, מעת שפרצה בסערה לחיינו, פעלתי עד היום ברשת בכמה אופנים:

מזה מספר שנים אני מנהל את פורום "קניין רוחני" ופורומים משפטיים נוספים במסגרת אתר הפורומים המשפטיים (http://www.lawforums.co.il/), הפורטל המשפטי המוביל בישראל. במסגרת זו מתאפשר לי לנהל מעין דו-שיח עם ציבור הגולשים הנזקקים למענה קצר, ממוקד ומקצועי.

בנוסף, אני מפרסם באתר מאמרים משפטיים מקצועיים רבים, בעיקר בתחומי הקניין הרוחני ומשפט האינטרנט. מטבע הדברים, מנוסחים רובם בלשון טכנית-משפטית מנוכרת משהו.

בד בבד, חלק ניכר מעיסוקי כעו"ד נע סביב הפעילות באינטרנט ואני מייצג תדיר בעלי אתרים ויזמי אינטרנט בפעולות שונות ונדרש לתת להם פתרונות באופן שוטף.

כמו כן אני מעביר הרצאות פרונטליות בנושאי משפט ואינטרנט, בין היתר, במסגרת קורס קידום אתרים במכללת "דעת-השרון" בהוד השרון.

אף במסגרת לימודי האקדמיים נפלה בחלקי הזכות להעמיק חקר בתחומי המשפט והטכנולוגיה, במיוחד במסגרת לימודי התואר השני במרכז למשפט וטכנולוגיה שבאוניברסיטת חיפה.

ואולם למרות נוכחותי ופעילותי במסגרות אלו, חשתי בחסר מסוים שאותו אני מבקש למלא באמצעות בלוג זה.

במסגרת הבלוג בכוונתי לעסוק בממשק בין אינטרנט, טכנולוגיה ומשפט מהיבט אחר, "אנושי" יותר, "זורם" יותר ו"בגובה העיניים". מדי פעם אשתדל להתייחס לעניינים העומדים על סדר היום תוך שימוש בלשון לא משפטית-טכנית ותוך ניסיון להביא לידי ביטוי אף את האדם שמתחת לגלימה ומעבר לניסוחים הקרים, התחבולות ההכרחיות ומינוחים המשפטיים. באנושית שבנו, כך אני מאמין, עדיין ניכר יתרון האדם על המחשב, וספק אם יעלה בידי האחרון להפחית יתרון זה בעתיד.

אני מזמין בזאת את כל מי שמתעניין אינטרנט, משפט, טכנולוגיה ובני אדם – יחד ולחוד (ובכל מקרה לאו דווקא בסדר הזה) – לבקר מדי פעם בבלוג, לקרוא את הפוסטים שיפורסמו בו ולתרום לנו ממחשבותיו וידיעותיו.

תקוותי שאשכיל למצוא את הדרך להיות מעניין, מעשיר ובד בבד נגיש לכולכם.

קריאה מהנה ;).



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אין תגובות: